מקום הדלקת נרות חנוכה לאורחים

מעקר הדין יש מחלקת בין השלחן ערוך והרמ"א אם מקום האכילה קובע או מקום השנה קובע (סימן תרע"ז ס"א), שלדעת השו"ע מדליק במקום שמיחד לו לשנה ולדעת הרמ"א במקום האכילה. אם כי לגבי נרות שבת, לכולי עלמא מקום האכילה קובע.

ויש מחלקת נוספת, שהרי לדעת הרמב"ם זמן ההדלקה הוא דוקא עם שקיעת החמה "לא מאחרין ולא מקדימין, שכח או הזיד ולא הדליק עם שקיעת החמה, מדליק והולך עד שתכלה רגל מן השוק. וכמה הוא זמן זה? כמו חצי שעה או יתר. עבר זמן זה אינו מדליק".

אבל לפי השלחן ערוך "הני מילי לכתחלה, אבל אם עבר זה הימן ולא הדליק - מדליק והולך כל הלילה" (תרע"ב).
הרי לפי הרמב"ם זמן ההדלקה הוא תוך חצי שעה מהשקיעה ולפי זה למדו הפוסקים שלדעות שההדלקה היא בצאת הכוכבים, היינו גם כן תוך חצי שעה מצאת הכוכבים. אם כן במוצאי שבת, הרי ודאי לא יכול להדליק בשקיעה גם לפי הרמב"ם אך צריך מיד עם סיום תפלת מוצאי שבת שהיא כחצי שעה אחרי התפלה להזדרז ולהדליק את נרות החנוכה.

במקרה שמשפחה התארחה בבית משפחה אחרת ולא תגיע בצאת השבת מיד לביתה, הרי לפי הרמב"ם יפסידו את מצות הדלקת נר חנוכה אך לפי השלחן ערוך יכולים כן להדליק בביתם כל הלילה. ולכן צריך לנהוג כך:

* אם יכול להגיע לביתו תוך שעה מצאת השבת - עדיף שיזדרז בצאת השבת לילך לביתו וידליק שם בברכה.

* אם הוא גר רחוק או שיתעכב בנסיעה עדיף שישתתף בכסף עם בעל הבית וכאשר יגיע לביתו ידליק בלא ברכה.

* אם יצא מבית מארחו מוקדם אך נתעכב בדרך - אם הוא בודד, ידליק בלי ברכה. אם הוא נשוי, או שגרים עמו עוד אנשים - ידליק בברכה.

* אותם האנשים שנוהגים להאריך בשבתות בסעודה שלישית, צריכים להזדרז לסים סעודה שלישית, להתפלל ערבית, להדליק נר חנוכה בבית הכנסת, להבדיל ולילך במהירות לביתם.