מפני כבוד תלמידי חכמים

הגמרא בבא בתרא (ז:) כתבה על חיוב בני העיר להשתתף בדמי חומה ודלתים ובריח לשמירה "אמר ריש לקיש רבנן לא צריכי נטירותא". ובהמשך (ח.) בארה הגמרא שמשכר שמירה הם פטורים, אבל לכריית בארות מים הם חיבים לשלם "שהכל צריכין למים". וכתב הרמב"ם "כל הדברים הצריכים לשמירת העיר לוקחין מכל אנשי העיר ואפלו מן היתומים חוץ מתלמידי חכמים, שאין ת"ח צריכים שמירה שהתורה שומרתן, אבל לתקון הדרכים והרחובות אפלו מן החכמים" (הלכות שכנים). ובהלכות ת"ת (פ"ו ה"י) "ואין מחייבין אותן ליתן המס".

וכן פסק השו"ע (חושן משפט קס"ג, ס"ד) ובשו"ע יורה דעה (רמ"ג ס"ב) כתב "אם דבר שצריך לחיי האדם כגון בארות המים וכיוצא בהם חיבים לתת חלקם... אבל דבר שהוא צריך לשמירת העיר... לא חייבין לתת חלקם... אבל דבר שהוא צריך לשמירת העיר... לא היו חייבין לתת להם כלום... ולכן היו פטורים מכל מיני מסים".(הגהת הסורקת אולי כפילות לשון ???)

ומרן הב"י בשו"ת אבקת רוכל (סימן א') כתב שהמנהג היה שלא לטול מהתלמידי חכמים מסים וארנונות בעיר צפת ובלשונו "אבל בשאר מסים וארנונות לא עלה על לב שום אדם לטול ממי שתורתו קבע ומלאכתו עראי ותמיד כבוד התורה ואימתה מוטלת על פרנסי ומנהיגי העיר הנז' ולא היו עושים דבר עד שהיו נמלכים בחכמים הרבנים הזקנים על פיהם יצאו ועל פיהם יבואו".

אך קם שם אדם שבקש להשחית ורצה לחייב את התלמידי חכמים בתשלום מסים וגם להכביד על .העניים ועל כך כתבו חכמי צפת חרם כנגדו שלא לפגוע בתלמידי החכמים (עיי"ש). ואדרבה שם בתשובה (סימן ב') כתב שצריך לסייע לת"ח ועיי"ש.

ולפיכך הממשלה שגובה מסים מתלמידי חכמים לפי דין תורה, כיון שכלול בהם גם ענין של בטחון וגם עניני עבודה ורוחה וחנוך - צריך להקל עליהם מן המס. אבל לעיריה כיון שהמס הוא עבור מים ובנית כבישים וכו' לכאורה הם חיבים אבל כיון שכתב מרן הב"י שצריכים להקל עליהם. על-כן בני תורה שתורתם אמנותם, וכן רבנים ותלמידי חכמים, יש להקל עליהם במסים, גם במסים עירוניים.