מפחדת להתחיל שיעורי נהיגה - מה יקרה אם אפגע במישהו?

שלום נועה!

לפי מה שאני מבינה ממך, את בעצם מדברת על קושי של ניגוד רצונות – רצון לדחות את לימוד הנהיגה עקב הפחד שלך, ורצון לא לפגוע באבא שלך, שחושב שאת צריכה להתחיל ללמוד כבר עכשיו.

קודם כל – כל הכבוד לך על הרצון להקשיב לעצמך, וגם לא לפגוע באבא שלך. לא מובן מאליו להצליח להשמיע את שני הקולות הללו בו-זמנית, בלי להדחיק אף אחד מהם.. אז כל הכבוד!

ועכשיו, לגוף העניין:

עולות לי כרגע מספר אפשרויות, ואת כמובן מוזמנת להוסיף לעצמך רעיונות נוספים, ולבחור מה שמתאים לך:

אפשרות אחת – לנסות שוב לדבר עם אבא שלך. אני לא יודעת איך דיברת איתו על זה בפעם הקודמת, אבל אולי עכשיו תוכלי להגיע אליו בגישה אחרת: לא עם מסקנה מוגמרת שכבר החלטת לא ללמוד נהיגה כרגע, אלא בעמדה של התייעצות, של בקשה לעזרה. לגשת אליו, לבקש ממנו עצה, ולהסביר לו שאת רוצה ללמוד נהיגה, אבל שאת רוצה לשמוע ממנו אם יש לו רעיון איך תוכלי להתגבר על הפחד. בלי להכיר את אבא שלך, אני מניחה שהוא רוצה בטובתך, ורוצה שיהיה לך את היתרון והנוחות שיש לנהגים. ומכיוון שהוא רוצה בטובתך, אני גם מניחה שהוא לא ירצה שתעשי משהו שיגרום לך להרגיש רע. כשמגיעים בגישה של קביעת עובדה, זה יכול לגרום לשני דווקא עוד יותר להתבצר בעמדה שלו ולא לשמוע את המקום של השני. אבל אם מגיעים במקום של ענווה ורצון כנה ואמיתי לשמוע את דעתו של השני, אז השני יכול פתאום להתרכך ולפתוח את ליבו, ולנסות לעזור, בלי להתבצר בעמדה מסוימת.

ולכן, אם תגיעי אליו עם בקשה לעזרה וייעוץ, מתוך רצון כנה ואמיתי לשמוע את דעתו איך להתגבר על הפחד, זה יוכל לפתח סוג שיחה שונה. זה יכול לפתח שיחה פתוחה יותר, אמיתית יותר, ואולי אף לקרב ולחזק את הקשר בינך לבין אביך. תמיד יש לאן לקדם קשר..

תוכלי גם להיעזר בבן/בת משפחה נוספים, כדי שיתמכו בך ויעזרו לך להסביר את עצמך מול אביך.

אפשרות שנייה – לטפל בפחד עצמו. הפחד מובן, אך ייתכן ויש מקום לפתור את הפחד, בפני עצמו. תוכלי לשאול את עצמך: ממה אני מפחדת? האם אני מפחדת מהאחריות שיש לי? האם אני מפחדת לפגוע באחרים? האם אני מפחדת משליטה על הדרך שלי? (את יותר ממוזמנת להוסיף שאלות בעצמך). ייתכן ותגלי שהפחד מהנהיגה, הוא בעצם ביטוי לפחד עמוק יותר בתוכך.. וגם ייתכן שלא, ובמצב כזה תוכלי לנסות להתמודד עם הפחד בצורה שכלית ו/או רגשית:

למשל בצורה שכלית - מתוך מיליוני התושבים במדינת ישראל, באופן יחסי, מספר הנפגעים הוא קטן מאוד. וגם אלו המעורבים בתאונות דרכים, הם הרבה פעמים אנשים עייפים, או עם רכב מקולקל שהם לא תיקנו אותו, או אנשים ששתו אלכוהול, הסתכלו בפלאפון בזמן נהיגה, וכן הלאה. תוכלי לקרוא על זה ביתר פירוט בדו"חות של מבקר המדינה או הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ולהחליט כי את נמנעת מכל דבר שיש בו סיכון גבוה יותר למעורבות בתאונת דרכים. כך הסיכויים שלך להיות מעורבת חלילה בתאונת-דרכים הפוגעת בנפשות – יהיו קטנים ביותר.

ובצורה רגשית – אחת הדרכים הפסיכולוגיות להתמודד עם פחד – היא פשוט להיחשף אליו, בהדרגה.

את יכולה לעשות שיעור נהיגה ראשון. יושב לידך מורה מנוסה שיכול לקחת בעצמו את השליטה על הנהיגה במידת הצורך. את יכולה להתחיל ולראות. להתחיל להרגיש מה זה בגלל לגעת בהגה, ולראות ש.. לא קורה כלום. שום דבר מסוכן או בעייתי לא התרחש. (בשיעור ראשון בטח שלא קורה כלום.. הרבה מורי נהיגה מעבירים את השיעור הראשון כחזרה על תיאוריות והסבר על מבנה הרכב.) חשיפה הדרגתית לנהיגה, בליווי מישהו אחראי לצידך, יכול לעזור לך להפחית את הפחד. ובמידה ואת רואה שזה עדיין מפחיד אותך – את יכולה להפסיק! אין חובה להמשיך שיעורי נהיגה. מותר לעצור באמצע. אז אם את בוחרת בדרך הזו – תזכרי שאת לא על אוטומט, ותמיד יש לך גישה לברקס.. אפשר וכדאי לשתף מראש את המורה בחששות שלך. אני מבטיחה לך שאת לא הראשונה ולא האחרונה שמגיעה לשיעור הנהיגה עם חשש ורתיעה. מורים רבים מנוסים, ויש להם שיטות בדוקות לשפר את החוויה שלך כבר מההתחלה.

אפשרות שלישית – לחפש אנשים שגם הם חוו פחד מלימוד נהיגה, והתגברו על זה. תוכלי לשאול אותם מה עזר להם להתגבר על הפחד, כמה פעמים באמת קרה להם/לאחרים משהו בזמן שנהגו, וכדומה. שאלות כאלו יכולות לעזור לך לגלות שהנתונים בלשכה לסטטיסטיקה באמת נכונים, ושאכן רוב האנשים לא היו מעורבים בתאונות דרכים מסוכנות..

אפשרות רביעית היא לפנות לייעוץ מתאים. פסיכולוגית מוסמכת תוכל לסייע לך לעבד את החשש, הן מהפן השכלי והן מהפן הרגשי, ולספק לך כלים מאוד יעילים להתמודדות ולהתגברות על הפחד. זה לא חייב להיות תהליך מאוד ממושך או יקר. אם תרגישי שהדרכים האחרות לא עובדות מספיק טוב, כדאי בהחלט לשקול לנסות לפנות לאשת מקצוע טובה ולעבוד איתה קצת על הנושא.

אז מה בעצם אמרנו כאן?

אמרנו שזה נהדר שאת לא מדחיקה את הפחד, ושאכפת לך מרגשותיו של אביך. הצענו לך 2 אפשרויות מרכזיות להתמודד: הצענו לנסות לדבר עם אביך שוב, אך בגישה של בקשת עזרה, ואולי אף לגייס לשם כך תמיכה של בן/בת משפחה נוספים. אפשרות נוספת שהעלינו היא להתמודד עם הפחד עצמו, בגישה שכלית ו/או בגישה רגשית. ולבסוף, אמרנו שתוכלי גם לחפש אנשים שחוו פחד לפני לימוד נהיגה, ולשמוע מהם איך הם התמודדו איתו, ובמידת הצורך להיעזר בייעוץ פסיכולוגי מקצועי כדי לקבל כלים יעילים להתמודדות.

מוזמנת לעדכן אותנו בהמשך, באמצעות שאלה נוספת, מה עבד לך ומה פחות, ואיך בחרת להתמודד.

שתהיה לך בעז"ה הצלחה רבה, ושלא תארע שום תקלה על ידך!

(תפילת הדרך גם עוזרת בעניין..)

ריבי