מעשרות

בס"ד
שלום רב,

נכון יותר לסייע להורים שמצבם קשה, אבל לא מכספי המעשר.
להלן פרוט והסבר התשובה.

ציטוט מתוך ספר 'דיני ממונות':

ג. יש להקדים קרובים העניים, וזהו סדר הקדימה : אביו ואמו, בניו ובנותיו למעלה משש שנים, אחיו ואחיותיו, וכל יתר הקרובים כפי סדר הקורבה בדין ירושה. ותלמיד חכם קודם לקרוב.
ד. במה דברים אמורים שמותר לפרנס אביו ממעות מעשר, כשאין ידו משגת, אבל אם ידו משגת אמרו חכמים תבוא לו מארה למפרנס אביו ממעשר.
- - -
יג. מותר להלוות אפילו לעשיר, בשעת דוחקו, מהמעשר, ואם ירד העשיר מנכסיו רשאי למחול לו ההלואה אעפ״י שמעיקרא לא נתכוון לכך .

מכאן שאם אמך עניה (עיין בהגדרה למטה*) את יכולה וחייבת להעניק לה מהמעשר שלך.
(לא הבנתי מדוע המצב לחוץ אם אביך עובד...).
כל זה בתנאי שאין ידך משגת לסייע להם שלא מכספי המעשר!

אם הנסיבות יותר מורכבות אפשר לפעול על פי סעיף יג = תלווי לה מהמעשר שלך בבחינת 'עשיר בשעת דחקו'. בבוא היום היא תחזיר לך.
אם היא תאבד נכסיה אז את יכולה למחול.

ועייני בקישור
http://maasrot.org/ArticlePage.aspx?Article=14

*הגדרה למי מותר לקבל צדקה:
בתקופתינו, פוסק הגרש"ז אוירבך (מובא בספר "באורח צדקה" שאלה כ"ד) כי כל מי שאינו יכול להתפרנס הוא ובני ביתו מן המשכורת שלו נקרא עני, וכן אם אין לו משכורת תדירה אבל יש לו קרן, והרווחים אינם מספיקים לפרנסתו. דרגת הפרנסה תלויה בסביבה בה הוא גר ובמה היה רגיל. כעין זה אמר לי הרב זלמן נחמיה גולדברג לצורך קביעת מדיניות לארגון צדקה "יד לידיד" בפסגת זאב, כי עני נקרא מי שבקושי רב מצליח לדאוג לצרכיו.

ועייני
http://www.daat.ac.il/he-il/halacha/friend/ani.htm