שאלה
שלום כבוד הרב,
שמעתי לא פעם את המושג שיש צדיקים שרואים מסוף
העולם עד סופו במידה ושומרים עצמם, מה זה אומר?
תשובה
בס"ד
שלום רב,
יסוד הדבר מצוי בדברי חז"ל:
דאמר רבי אלעזר, אור שברא הקב"ה ביום ראשון אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו... (חגיגה יב .)
דרש רבי שמלאי: למה הולד דומה במעי אמו - לפנקס שמקופל ומונח... ונר דלוק לו על ראשו וצופה ומביט מסוף העולם ועד סופו, שנאמר (איוב כ"ט) בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך. ואל תתמה, שהרי אדם ישן כאן ורואה חלום באספמיא. (נדה ל :)
חז"ל ממחישים זאת בהשוואה לחלום : 'ואל תתמה, שהרי אדם ישן כאן ורואה חלום באספמיא' = הגמרא מדמה זאת לדברים שנודעים בחלום. האדם לא צריך להתבונן בעיניו. היכולת לדעת מה קורה בכל מקום היא יכולת רוחנית שנעשית באמצעות 'עין' פנימית.
הצדיק מצליח לפתח לעצמו עולם רוחני מאוד רחב ועמוק, מתוך כך רוחו לוקחת אותו לכל מקום בעולם, הוא יכול לדעת מה קורה שם. הכשרון הזה מזכיר במידה רבה את תכונותיו של נביא ד'.