שאלה
שלום!
באחד מסעודות שבת הורי פנו אלי בשאלה הבאה:"מה עדיף בחור חילוני שגר בארץ ומשרת בצבא(ומגן על א"י) או בחור דתי שגר בחו"ל" התשובה הריאשונית שלי(האוטומטית) הייתה הבחור חילוני..הורי נדהמו ולאחר מחשבה גם אני לא הבנתי מדוע עניתי כך הפנתי את השאלה הזאת לעוד מספר אנשים(נערים/נערות) כולן בחוגים שונים בציבור הדת"ל וכולן התקשו לענות על השאלה ואמרו שהם לא יודעים.אז השאלה שלי היא כזאת האם זה אמור להיות ככה?או שמשו בחינוך הדת"ל נכשל שאנו מתלבטים במשו שאמור להיות כה ברור שאורח חיים דתי קודם להכל כולל צבא וכולל הגנה על הארץ..האם הציבור שלנו שקידש את א"י שכח משהו בדרך?(אני לא מדברת על הקטע של חשבונות שמיים שאנחנו לא יודעים מי באמת עושה יותר וכו')
אציין גם שבשביל הורי זה היה ברור שהבחור הדתי עדיף והם התקשו להבין למה אנחנו מתלבטים.
תודה!
תשובה
בס"ד
שלום רב,
השאלה שלך מביאה אותי להגיב ממספר כיוונים שונים:
1. אני מסתייג מעצם השאלה. שאלת ´מה עדיף´? נראת לי מזיקה. לא רק שאין לשאול כך אין גם לחשוב כך.
מעולם לא שאלתי עצמי איזה מהילדים שלי עדיף בעיני.
אני מתקומם כאשר שואלים ילד קטן: ´את מי אתה אוהב יותר: את אבא או את אמא´? הצורך לברר מי עדיף נראה לי מזיק מפני שבאותה מידה שהוא מחייב אותך להעדיף מישהו הוא גם מחייב אותך להרחיק מישהו, ומדוע שלא תאהב את כולם?
2. אם נדון בנושא במושגים תורניים, גם כאן לא תהיה הכרעה: מצד אחד כבר קבעו גדולי ישראל בדורנו שיש לראות בחילוניים תינוקות שנשבו, ואין מי שיכול להוכיח אותם בדור שלנו - כך שהמושגים ההלכתיים על ´שנאת רשע´ וכד´ לא תקיפים לחילוניים שבדור.
מצד שני יש מושג הלכתי של ´פורש מדרכי ציבור´ וממנו אפשר למצוא טענה נגד חרדי שחי בחו"ל.
3. ההרגשה שאת מתארת: תחושת קירבה טבעית לחילוני שמשתתף אתנו בדאגה לחיי עם ישראל בארצו - היא טבעית והגיונית.
הדבר דומה לנסיעה שאת יוצאת אליה, במכונית שלך, עם עוד שתי חברות: אחת דתיה והשניה חילונית. בדרך המכונית נתקעת. הדתיה ממהרת להסתלק בטרמפ מפני שהיא צריכה להספיק לשעור או לתפילה... והחילונית נשארת אתך לסייע לך להחלץ - כלפי מי תרגישי קרובה?
כך חילוניים שהם שותפים לדאגה ולנשיאה בעול החיים הקשים שלנו כאן בארץ, קרובים אלינו באופן טבעי יותר מאשר דתיים שחיים בחו"ל, דואגים לפרנסתם האישית ברווח, ולא שותפים בחיי עם ישראל בארצו.
4. באופן עמוק יותר, אין סיבה להסתייג דווקא מהחילוני - הרב קוק קובע במספר מקומות שהחילוניים האידיאליסטים מכילים קדושה סמויה (ואין כאן מקום להאריך). גם הרב סולוביצ´יק טוען שעם הקמת המדינה, מדריך אותנו אלוקי ישראל לפעול יחד לטובת התפתחותה, זו החובה היסטורית דתית, בעת הזאת.
כמובן, יש תחושת שותפות בסיסית עמוקה עם כל דתי, באשר הוא, שהרי הוא עמנו בתורה ומצוות.
לכן, לסיכום, לדעתי:
א. השאלה מיותרת.
ב. אין תשובה לשאלה זו - יש צדדים לכאן ולכאן, ואי אפשר בכלל להכריע.