שאלה
שלום כבוד הרב.
כמה חברים חילונים שאלו אותי - כיצד אפשר לדעת שחכמים הם שממשיכים את התורה, מי אמר זאת? לדעתם התורה נכונה אך לא הפירושים עליה
אז עניתי להם שכתוב בספר דברים(י"ז,י'):
"ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא אשר יבחר ה' ושמרת לעשות ככל אשר יורוך"
וגם הסברתי להם שחכמים קיבלו הסמכה ממעמד הר סיני למעמד הזה, וגם אמרתי להם שבתקופת הגמרא - היו חכמים שעשו ניסים גדולים מהקב"ה (וגם בתקופות נוספות בעבר שלנו)
חלק מהם קיבלו את זה, חלק עדיין חושבים שכל מה שאמרתי קשור לעבר, אבל זה נפסק והחכמים של היום כבר לא אלה שממשיכים את אותם אלה מהעבר, כי משהו השתנה לדעתם
לכן, רציתי לשאול אותך, האם תוכל להביא לי תשובה יותר טובה ממה שאני הבאתי?
בתודה, אריה
תשובה
אריה שלום,
לשאלה מי אמר זאת יכולתה לענות בפשטות משנה היא באבות (פרק א משנה א)"משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה ".
למעשה אפשר להרחיב מעט את הרעיון שהתחלתה בו.אצטט לפניך מספר מקורות בתקוה שהדברים יכנסו ללבם.
א.ספר העיקרים (מאמר שלישי פרק כב)
"וזה לאות כי היא שמורה בידם כמו שנתנה למשה בלי שנוי, והראיה שהיא נמצאת היום ביד כל ישראל המפוזרים בכל העולם מקצה מזרח עד סוף המערב על נוסח אחד בלי שנוי".
ב.רמב"ם הלכות ממרים (פרק א הלכה א)
"בית דין הגדול שבירושלים הם עיקר תורה שבעל פה, והם עמודי ההוראה ומהם חק ומשפט יוצא לכל ישראל, ועליהן הבטיחה תורה שנאמר על פי התורה אשר יורוך זו מצות עשה, וכל המאמין במשה רבינו ובתורתו חייב לסמוך מעשה הדת עליהן ולישען עליהן".
ג.ספר הכוזרי מאמר ג אות לט
לט. אמר החבר: תורתנו קשורה בהלכה למשה מסיני או מן המקום אשר יבחר ה', כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים ישעיהו ב' ג' במעמד שופטים ושוטרים וכהנים וסנהדרים, ואנחנו מצווים שנשמע מהשופט הממונה בכל דור ודור, כמו שאמר: דברים י"ז ט' או אל השופט אשר יהיה וגו' וסמך לו אמרו ועשית על פי התורה אשר יורוך, לא תסור מן הדבר, והאיש אשר יעשה בזדון לבלתי שמוע אל הכהן ומת האיש ההוא, חבר המרות הכהן והשופט לגדולה שבעבירות, באמרו: דברים י"ז י"ב ובערת הרע מישראל וסמך לו וכל העם ישמעו וייראו...וכבר אנו רואים מה שנקבע אחרי משה והיתה מצוה, כמו שעשה שלמה שקדש את תוך החצר והעלה עולות בזולת המזבח, ועשה החג שבעת ימים ושבעת ימים, ומה שכתב דוד ושמואל מסדר המשוררים בבית, והיו למצות תמידות, ומה שעשה שלמה במקדש, ומה שהניח ממה שעשה משה במדבר, ומה שהעמיד עזרא בבית שני על קהלו לתת שלישית השקל.
מ. אמר הכוזרי: איך יתכן זה עם לא תוסיף עליו ולא תגרע ממנו.
מא. אמר החבר: לא נאמר זה אלא להמון, כדי שלא יחדשו משכלם ויתחכמו מדעתם ויקבעו לעצמם תורות מהקשתם כמו שעושים הקראים, ומזהיר לשמוע מן הנביאים אחרי משה ומן הכהנים והשופטים, כמו שאמר בנביא: דברים י"ח י"ח נביא אקים להם מקרב אחיהם כמוך וגו', ואמר בכהנים ובשופטים שיהיו דבריהם נשמעים. והיה מאמרו: דברים ד' ב' לא תוסיפו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם, על מה שצויתי אתכם על ידי משה ועל ידי נביא מקרבך מאחיך, על התנאים הנזכרים בנבואה, ומה שנקבצו עליו הכהנים והשופטים מן המקום אשר יבחר ה', מפני שהם נעזרים בשכינה, ולא יתכן לעבור עליהם שיסכימו בדבר שחולק על התורה, בעבור רובם. ואל תעבור עליהם הטעות לחכמתם הרחבה הירושה והטבעית הקנויה. כאשר קבלו, כי הסנהדרין היו מצווים לדעת כל החכמות.
בברכה וכל טוב,
שמואל זעפרני