מינקת בט' באב

לגבי תשעת הימים – חולה, יולדת או מי שצריך לאכול בשר לצורך רפואה - יאכלו בשר עוף. וישתדלו להפסיק בכך מז' אב כי אותו היום חמור שבו ביום נכנסו הגויים להיכל. ומי שצריך לכך - מותר גם בו ביום. \עיין כה"ח שם ס"ק קמו, קמז, קמח\

לגבי רחיצה - מותר לרחוץ לצרכים רפואיים. ולכן יולדת או מעוברת שקרובה ללדת שהרחיצה טובה לה - מותרת ברחיצה אפילו בחמין. וכן אדם חלוש שציווה אותו הרופא לרחוץ - מותר לרחוץ אפילו בחמין \בא"ח דברים טז\.

לגבי אכילה בתשעה באב - יולדת - עד ל' יום דינה כחולה שאין בה סכנה. ולאחר ל' יום דינה כמו כל אדם. ואם היא מרגישה חולשה מיוחדת - הרי היא כמו כל חולה שאף על פי שאין בו סכנה - מותר לאכול. אך אם מרגשת בעצמה שהיא בריאה לגמרי והתענית לא יזיק לה, יש לה לגמור את התענית. \עיין שו"ע תקנד סע' ו. כה"ח שם ס"ק כו-כט ומשנ"ב ס"ק יד\.

מעוברות ומניקות - צריכות לצום בתשעה באב אפילו שמצטערות הרבה - אם לא במקום שיש לחוש לחולשה מיוחדת כדין חולה שאין בו סכנה. ודין חולה הוא שאף על פי שאין בו סכנה, יש להקל לו שלא להשלים התענית, רק יתענה איזה שעות, ומכל שכן אם הוא חלוש בטבעו. \שו"ע תקנד סע' ה\.

מיניקה שאין לתינוק שלה מה לאכול - צריכה לאכול. ונהגו המיניקות להתחיל את הצום עד שירגישו חולשה או חסרון חלב \עיין ברכ"י שם\.

ויהי רצון שצום תשעה באב יהפך לבית ישראל לששון ולשמחה - אמן