שאלה
שלום הרב.
אני אדם ביישן מאוד. אני מרגיש שזה פוגע בי בכלל בחיים,אני מפספס הרבה דברים בגלל זה.
כשיש לי שאלה אני מתבייש לשאול. כשאני צריך לעשות משהו שמצריך קהל כדי לעשותו אני בקושי עושה (למשל עליה לתורה).
מה עושים כדי לגבור על מדת הביישנות?
נכון שזה תלוי בבחירתו של האדם ,אך זה לא כזה פשוט,לפחות בשבילי.
תשובה
שלום
הביישנות היא מידה טובה המאפיינת את האופי הישראלי'ישראל ביישנים', גם אם לא נראה כך לפעמים.
מצד שני, הביישנות עוצרת את פריון החיים 'לא הביישן למד'.
כדאי לנסות להגיע לשיווי משקל בין העוצמה הפנימית לביטויה החיצוני.
אין שום פגם בכך שאתה מתבייש. זהו האופי שלך.
אך הפגם הוא בתוצאה, בכך שזה מונע ממך לפתח את עצמך.
אני מציע לא להלחם בבישנות כתכונת אופי, אלא להשקיע מאמץ בהתגברות עליה במצבים שהיא מונעת ממך נגישות.
למשל- בעליה לתורה, שים את הבושה בצד. דבר עם עצמך, ממה יש לך להתבייש? כולם הם בני אדם, עם חולשות כמוך ויותר ממך, וכולנו טועים, וזה בסדר.
לא יקרה כלום אם תטעה או יביטו בך.
אני ממליץ לך ללמוד את ספר 'אורחות צדיקים' ובמיוחד הפרקים העוסקים בעניין המידות הללו.
בהצלחה