מטריה בשבת

נושא זה נדון באריכות בספרי הפוסקים האחרונים מהמהרם אלאשקר ועד דורינו
הבאתי לכם סיכום קצר של הנושאים המדוברים המובאים במשנה ברורה בהלכות אוהל על שולחן ערוך אורח חיים סימן שטו והריהו לפניכם:
שימו לב אמבריל"ו או פאראס"ל הם הם המטריות או השמשיות של ימינו.
ביאור הלכה סימן שטו ד"ה * טפח
טפח - והנה ע"ד נשיאת אמבריל"ו [הוא הגגות הנושאין על ראשן מפני החמה והגשמים ובלשוננו קורין אותו פאראס"ל] רבו האחרונים בזה בספריהם ובדרך כלל יש הרבה והרבה שמחמירין ואוסרין שלא לפורסן בשבת מטעם אהל [הלא המה בספר מכתם לדוד ובספר מאמר מרדכי ובח"א ובראשם הגאון בעל נודע ביהודה כמו שמובא בשע"ת בסימן ש"א סעיף מ"ם ע"ש] וכמו שכתבו הפוסקים דכל היכא דמתכוין לשם אהל דהיינו להגן מפני החמה והגשמים אפילו בשביל הגג לבד בלא מחיצות ג"כ יש איסור ובזה הפאראס"ל נמי הלא מתכוין להגין מפני החמה והגשמים ואינו דומה לכסא טרסקל המבואר בסעיף ה' להיתר דהתם אינו עושה שום מעשה בשבת רק שמרחיב ופושט הקמטין שהיו בו מאתמול משא"כ בזה שצריך לקשור אותו ברצועות אחר פריסתו או להעמידו ולהדקו אח"כ מתחתיו בחוט של ברזל כמנהגנו כדי שלא יתמוטט הגג ממצבו דאסור וכן מצדד ג"כ הפמ"ג בא"א סק"ח ע"ש שכתב שקושרין ברצועות וכדומה ובפרט לפי מה שכתב הרמב"ם בפכ"ב הלכה כ"ח וז"ל ומותר להניח מטה וכסא וטרסקל ואע"פ שיעשה תחתיהן אהל שאין זה דרך עשיית אהל לא קבע ולא עראי [שהוא מפרש כסא וטרסקל שני דברים הם וטרסקל הוא כמין סל וכן הוא ג"כ גירסת הר"ח והרי"ף] בודאי אין שום ראיה להקל מזה לעניננו ונהפוך הוא דיש ראיה לאיסורא מדכתב במטה וכסא מפני שאין זה דרך אהל וכו' משמע בזה הפאראסא"ל שפריסתו דרך אהל הוא אסור ובנו"ב כתב דלדעת הרי"ף שכתב הר"ן דכילה שבגגה טפח הוא בכלל אהל קבע וחייב והביאו המ"א יש בזה חשש חיוב סקילה [ודברי הר"ן באמת לאו מלתא חדתי הוא שכן הוא בהדיא בדברי רבינו חננאל שיצא זה מקרוב לאור ומתוכו מתבאר היטב כל דברי הרי"ף והרמב"ם שבענין זה שסובבים והולכים כל דבריהם ע"פ שיטתו א"כ הרי"ף לאו יחידאה הוא בזה] ואף דיש שדוחין את דבריו וס"ל דגם להרי"ף לית בהו חיובא מ"מ מידי איסורא לא נפקא להרבה פוסקים בין בשבת בין ביו"ט וע"כ השומר נפשו ירחק מזה מאד. וכ"ז שכתבנו הוא מפני חשש אהל דאיסורו הוא בכל מקום שנושאו ולפעמים יש בזה עוד איסור הוצאה והכנסה לכו"ע והוא כשנושאו במקום שאין עירוב:
עוד בענין זה תמצאו גם ב במקומות הבאים:

1. שו"ת מהר"ם אלשקר סימן נב ד"ה קאנדיה הגיעתני וסימן סא ד"ה ירושלם ראיתי

3. שו"ת נודע ביהודה מהדורה תנינא-או"ח סימן ל ד"ה על דבר

4. שו"ת מכתם לדוד חלק או"ח סימן א ד"ה להרב המ"ו

5. שו"ת חתם סופר חלק א (או"ח) סימן עב ד"ה יען ראיתי

6. שו"ת פסקי עזיאל בשאלות הזמן סימן יח ד"ה פתיחת השמשיה

7. שו"ת מנחת שלמה סימן ט ד"ה והתינח אם

8. שו"ת מנחת שלמה סימן יא ד"ה ד.

10. שו"ת ציץ אליעזר חלק ז' סימן יג ד"ה (ב) הן

11. שו"ת ציץ אליעזר חלק י' סימן ד ד"ה וכך מצאתי

13. שו"ת ציץ אליעזר חלק ט"ז סימן ח ד"ה ושנית, יש