מחשבות מדכאות על משמעות בעולם - איך יוצאים מזה?

שלום דנה.

באמת יש לכולנו לפעמים תקופות טובות יותר וטובות פחות בהרבה מישורים: לימודים, חברות, משפחה, וגם בינינו לבין עצמנו. וציינת בצדק שאלה תקופות שיכולות לחלוף בסופו של דבר. וטוב עשית שפנית אלינו, כדי לזרז את התהליך ולנסות להרגיש טוב יותר כבר עכשיו.

כל אדם בעולם נתקל מדי פעם בשאלה משמעות הקיום שלנו בעולם באופן כללי, ושלו עצמו באופן ספציפי. זה מאוד טבעי והגיוני. יש ספר ידוע מאוד שנקרא "האדם מחפש משמעות" (שווה לקרוא), ומראה עד כמה אנחנו יצורים שהמשמעות עבורם היא חיונית כמעט כמו אוויר לנשימה. בגלל זה למשל "עבודת פרך" היא לא רק עבודה פיזית מאוד קשה, אלא עבודה מיותרת, חסרת מטרה, וזה הפן הנפשי שקשה בה.

אנחנו מדברים על "משמעות" ביחיד, אבל למעשה נכון יותר לדבר על "משמעויות" ברבים. לכל אחת יש את הדרך שלה בעולם, והיא נגזרת מהאישיות שלה, הבחירות, המעשים, ההתמודדויות והסביבה שלה. ולכן קשה לסמן משמעות אחת שנכונה לכולם – כי פשוט אין כזאת. ובאמת חלק מהעבודה שלנו בעולם היא למצוא מה הופך את חוויית חיינו למלאת משמעות, סיפוק, הנאה והרגשה ש"טוב שאנחנו כאן".

ציינת שאת בת 16, ובאמת בגיל ההתבגרות מתחילות לנבוט אצלנו מחשבות בוגרות יותר. אנחנו לא מחפשים רק כיף ושעשועים אלא רוצים להרגיש שיש חשיבות למה שאנחנו עושים, וזה צעד חשוב בתהליך ההתבגרות ועיצוב האישיות. את יכולה לשמוח שלא מעניין אותך רק ליהנות מדברים חולפים, לאכול פופקורן ולשחק בסמארטפון כל היום. יש לך חושים בריאים: את מחפשת משמעות! הגעת לשלב הזה בגדילה, וכמו בשלבים אחרים (כמו צמיחת שיניים) – זה קצת כואב בהתחלה. אבל הכאב חולף, והסיפוק נשאר לשנים ארוכות.

גם במישור האמוני אנחנו לומדים שיש לנו מקום בעולם הזה, עם כל הבעיות שלו. חז"ל אמרו: "יפה שעה אחת בעולם הזה מכל חיי העולם הבא". זה מה שהקב"ה רצה מאיתנו, להשאיר איזשהו חותם קטן כאן בעוה"ז וזה האתגר דווקא בגלל שהוא זמני ומוגבל, וגם עם הרבה קשיים ואתגרים, להצליח דווקא כאן לבחור בקב"ה, לבחור בטוב, להצטרף לטוב- לאנשים שעושים טוב, לדברים שעושים לי טוב ולעולם טוב, ולפעול.

אז מה אפשר לעשות?

1. לא לתת למחשבות להשתלט. להזכיר לעצמנו שהמחשבה היא רק מחשבה, ואפשר למסגר אותה כ"מחשבה". היא לא "אני", ויש לי אפשרות לבחור במחשבה אחרת ואליה להקשיב. למחשבות שלנו (עם כל הכבוד אליהן) יש את היכולת להכניס אותנו למעגל קסמים, ולגרום לרגשות להופיע. אנחנו חושבים שהמצב רע, ואז "באורח פלא" אנחנו גם מרגישים שרע לנו ואין לנו אנרגיות, וההרגשה הזאת בתורה שוב מביאה למחשבה שרע וקשה. המעגל הזה מתחיל במחשבה ולא במציאות או בהרגשה.

ולכן חשוב לנסות ולמצוא דרך לפרוץ את המעגל הזה, למצוא משהו אחד טוב שאת עושה לעצמך או לאחרים, משהו שבאמת עושה לך טוב ונעים בפנים, ולהפנות אליו יותר קשב ותשומת לב. את יכולה למשל לכתוב כל ערב 5 דברים שהיו לך טובים היום, שהראו לה שהעולם יכול להיות גם מקום טוב. גם דברים קטנים, כמו: האוכל היה לי טעים היום, או חברה אמרה לי מילה טובה, או אני אמרתי מילה טובה לחברה שלי והרגשתי טוב עם זה שגרמתי לה להרגיש טוב, או סתם הצלחתי לעשות איזושהי משימה שתכננתי להיום. זה עוזר להתחיל לחוות את העולם כמקום שיש בו טוב. ומתוך זה מתחזקות האנרגיות החיוביות ובע"ה הטוב יתגבר.

2. לעשות פעילות גופנית. נשמע קצת מוזר, אבל כשאנחנו פעילים, זזים, מעלים את הדופק, משתחררים בגוף אנדורפינים שגורמים לנו פשוט להרגיש טוב יותר. ולכן דווקא כשהמחשבות המדכאות גורמות לנו לרצות לרבוץ במיטה כל היום, זה הזמן לעשות להן "דווקא", לצאת לריצה (אפילו קצרה), לקפוץ, לרקוד, לזוז, לשחק כדורגל, או כל דבר אחר שאת אוהבת.

3. לא להיות לבד עם המחשבות. זה אומר שני דברים. האחד הוא לשתף אנשים סביבך במחשבות שלך. לשמוע מה דעתם, איך הם מתמודדים כשיש להם מחשבות כאלה, מה הם חושבים על העניין. השני הוא- פשוט לא להיות לבד יותר מדי זמן. להיות עם חברות, עם המשפחה, לדבר איתם על דברים אחרים, וגם להקשיב להם ולהתעניין בשלומם, לעשות בשבילם משהו משמח ונחמד. כשנעים לנו עם אחרים, אז נעים לנו. כשאנחנו לבד עם המחשבות בראש – קשה לפעמים להילחם איתן.

4. להיות עסוקה. כשמשעמם – יש למחשבות יותר כוח. כשעסוקים בעשייה חיובית, יוצרת, פעילה – המחשבות הולכות אחרי העשייה, ומאבדות את הכוח המשתק והמדכדך שלהן. "מתוך שלא לשמה – בא לשמה". קשה להתגבר על המחשבות באמצעות מחשבות. באש לא נלחמים באש, אלא במים. התש/ובה הניצחת למחשבה שאומרת "מה הטעם לעשות" היא פשוט – לעשות! ולא משנה מה: ללכת לסופר, לצאת לגינה, לשוטט בקניון, להסתכל על מכוניות בשכונה, לשחק עם החתול של השכנים – כל דבר. העיקר לעשות. כך אנחנו מנטרלים את המחשבות שמדכדכות ו"מורידות".

לסיכום: בד"כ אנחנו לא מבלים יותר מדי זמן במחשבות מעמיקות על "למה אנחנו כאן", אלא פשוט עסוקים בדברים שמעסיקים אותנו כאן. אבל מדי פעם, בעיקר כשאנחנו מרגישים ריקנות, שעמום או שחווינו אירוע מעציב, המעשים מתמעטים ומפנים את מקומם למחשבות עגומות. כדי לחזור לשגרה של פעילות מספקת כדאי לזכור שהמחשבות לא קובעות את מי שאנחנו, ושהמעשה יכול לחזור ולתפוס את המקום של המחשבות. בשביל כדאי לנסות ולהיות כמה שיותר פעילים, גם גופנית וגם נפשית. להיות עסוקים בדברים, ולחשוב על עשייה חיובית שמספקת אותנו. גם דאגה לאחרים וטיפול בהם יכולים להסיט את המחשבות האלה מהמסלול הקבוע, ולפנות מקום לקשר נעים עם אנשים שאנחנו אוהבים.

מאוד מומלץ לקרוא עוד על דרכים להתמודד עם מחשבות מטרידות בספר המצוין "בוחרים להרגיש טוב", שאפשר למצוא בחנויות הספרים ובספריות השכונתיות. יש בו שיטות בדוקות וטובות להתגבר על קשיים רבים, ולמנוע מהמחשבות לקבוע עבורנו איך נרגיש ומה נעשה.

תודה על השאלה החשובה, ואת תמיד מוזמנת לפנות אלינו, לעדכן ולשתף.

בהצלחה!

נעמי