איך להתמודד עם דאגות ולחצים? אולי יש לי בעיה נפשית?

שלום שחר, ותודה שפנית אלינו עם השאלה שלך.

חייב להגיד שגם אני שואל את עצמי את אותה שאלה, אז בעזרת ה' שנינו נקבל מהתשובה רעיונות ונקודות מבט שיעזרו לנו לחיות ביותר שלווה ושמחה.

נראה לי שיש שתי שאלות עיקריות:

1. למה אנחנו מוטרדים מדברים שעוד לא קרו?

2. למה אנחנו שמים את האושר שלנו מעבר ליעד מסויים? "אחרי ש-משהו- יקרה אני אוכל להיות מאושרת".

1. למה אנחנו מוטרדים מדברים שעוד לא קרו?

יש תופעה מאוד מעניינת במח שלנו, היא נקראת "הנטיה לשליליות". מה זה אומר? זה אומר שהמח שלנו מייחס הרבה יותר חשיבות לדברים רעים מאשר לדברים טובים. לדוגמא, אם חברה אחת תגיד לך שאת נראית מדהים היום וחברה אחרת תגיד לך שאת נראית על הפנים היום, בלילה את תזכרי רק אחת מהן…

אנחנו יכולים לבלות שעות במחשבות על דברים רעים ש-אולי- יקרו, וזה גורם לנו להיות עצובים -עכשיו- בהווה. אבל אנחנו לא משקיעים את אותה אנרגיה וזמן בלדמיין את כל הדברים הטובים שיכולים לקרות ולשמוח מהם. על דברים טובים סביר להניח שנגיד: "אם זה יקרה אני באמת אשמח, אבל למה להיות שמח עכשיו אם זה לא קרה?" ואני רוצה להפנות את אותה שאלה לגבי הדברים הרעים, למה להיות עצובים מזה עכשיו, אם זה עדיין לא קרה?

וזו בעצם התחלת הפיתרון, אם נבין את המנגנון שגורם לנו להיות מודאגים אז נדע גם לתת לו פחות כח וגם איך להתמודד ולאזן אותו. ננסה להתמקד בדברים החיוביים ביום יום ובדברים החיוביים שיכולים עוד לקרות. לגבי הדברים הרעים שיכולים לקרות צריך רק לשאול שאלה אחת פשוטה: האם יש משהו שאני יכולה לעשות עכשיו כדי למנוע את זה? לפעמים התשובה היא כן, ואז פשוט תעשי את זה. אם התשובה היא שאין מה לעשות, כאן האתגר שלך הוא לא לתת לקול הזה להשפיע עלייך אלא לשמוע אותו ולתת לו להמשיך הלאה.

2. למה אנחנו שמים את האושר שלנו מעבר ליעד מסויים?

זאת תופעה רווחת בכל העולם, אנחנו "דוחים" את האושר שלנו לאחר כך, שמעתי השבוע שיר שמתאר אותה בדיוק:

"בעוד שעה, בעוד שנה

יהיה שמח, אה-הא…

תמיד יש איזו אבן על הלב

לאן שלא אגיע, יהיה מה שיפריע

לשמוח, להנות, להתלהב

אחרי המבחן, בסוף הסמסטר

אחרי התיכון, הגיוס, הסילבסטר

אחרי הטיול, בסוף המבול

אחרי שיגיעו תשובות מהטסטר

נצא מהמינוס, נחצה את הנילוס

קודם אמצא לי דירה במרכז

אחרי שאוריד במשקל, הדו״ח יבוטל

אמצא עבודה ואז…"

("למה לא עכשיו?", טונה)

אם נחשוב על זה לעומק נבין שזה לא הגיוני, כי מצד אחד גם אחרי שנעבור את הטסט יהיו עוד הרבה נקודות בחיים שלא נהיה מרוצים מהן, ומצד שני כבר עכשיו לפני שעברתי את הטסט יש לי המון דברים להגיד עליהם תודה ולהיות שמח מהם. אז מה שאנחנו צריכים לתקן פה זה לא את העולם (גם אותו צריך לתקן אבל זה עניין אחר) אלא את המבט שלנו על העולם.

שלב ראשון הוא למקד את המבט שלנו לדברים הטובים והמשמחים, זאת מיומנות שאפשר לפתח! יש תרגיל מפורסם ופשוט שנחקר והראה תוצאות מדהימות בשיפור תחושת האושר של אנשים לאורך זמן:

לכתוב לעצמך כל ערב שלושה דברים שאת מודה עליהם בחיים שלך. אלו יכולים להיות דברים קטנים או גדולים, אבל תשתדלי לחשוב כל יום על שלושה דברים אחרים. בימים הראשונים זה יהיה קל אבל אחרי כמה ימים פתאום תצטרכי לחפש טוב כדי למצוא על מה להודות ואז המח שלך יתחיל להתמקד בדברים הטובים במקום בדברים הרעים.

עוד משהו אחרון, שאלת לגבי טיפול פסיכולוגי והאם זאת בעיה נפשית. ההגדרה של בעיה נפשית היא מאוד חמקמקה כי תחושה מסוימת יכולה להעיד על בריאות נפשית במצב אחד ועל חולי במצב אחר. למשל אם אדם לא עצוב בכלל כשאבא שלו נפטר ח"ו אז כנראה יש לו איזו בעיה רגשית. אבל אם הוא שוקע לדיכאון שנמשך כמה שנים זאת גם בעיה. ככה או ככה אני חושב שאת לא צריכה לשאול האם זו בעיה נפשית אלא האם זה משהו שמפריע לך ואת רוצה לנסות לשפר - ואם כן אז יש אנשי מקצוע שיכולים לעזור מאוד.

לסיכום, דברנו על הנטייה של המח ליחס יותר חשיבות לדברים שליליים ועל הנטייה של אנשים לדחות את האושר שלהם לעתיד אחרי ש-משהו- יקרה.ונתנו דוגמא לתרגיל שיכול לעזור למקד את המבט על הדברים החיוביים בחיים. מקווה שהדברים עזרו, את מוזמנת לפנות אלינו שוב בשאלה או סתם לעדכן שהמצב השתפר, בהצלחה!

אלי

אני מצרף לך שלושה סרטונים שמחדדים ומדגימים את הדברים.

1. הרצאת טד של שון אקור, מדען מאוניברסיטת הארוורד שחוקר את האושר:

2. 3 דקות של הרב יגאל כהן על הכרת תודה על הדברים הטובים:

3. גנן וכמה ילדים מתוקים שמשחקים ב"לספר משהו טוב על חבר":