מחשבות טורדניות

שאלה

שלום כבוד הרב.

אי באמת מנסה להתחזק ולהשתדל לעשות כמה שיותר מצוות ומעשים טובים, בין אם זה בתפילה, בבין אדם לחברו וכד' אבל אני מרגיש שעומדם בדרכי מכשולים רבים. אני יודע שהדבר לגיטימי ושיצר הרע מנסה להפריע, אבל לפעמים זה מגיע עד כדי יאוש שממש מעיק עליי. אני ממש צריך עזרה בלהיפטר מהמכשולים הללו. הבעיה העיקרית היא מחשבות רעות שתוקפות אותי בזמן התפילה. ובזמן עיסוקים בתורה עצמה, בין אם זה בלימוד, בין אם זה בקריאת תהילים. המחשבות הן על דברים רעים שעלולים לקרות, בקשות רעות ודברים דומים. למשל, אם אני נותן צדקה, אני מבקש דברים רעים במחשבה וזה גורם לי שוב לתת צדקה ושוב עד שאני מצליח לא לחשוב על כך. אותו הדבר בתפילה, לחזור על אותה הברכה שבה חשבתי מחשבה רעה, לחזור על אותו פרק תהילים, כי רק ככה אני מרגיש שתיקנתי את המעשה. אני לא יודע אם יש למחשבות הללו חשיבות, אם הן "נתפסות" ואם יש טעם בכלל להתייחס אליהן. לפעמים זה גם מונע ממני פשוט לתת את הצדקה, או להגיע לקריאת תהילים, מהסיבה שאני מעדיף לא להכנס למחשבות הללו כי אני מרגיש שזה מזיק לי - אני מפחד לחשוב אותן ומפחד שהן באמת נושאות חשיבות כלשהי. אני יודע בתוך תוכי שאינני מתכון למחשבות הללו ושזה משהו כפייתי שאינני חפ. בו, אך אני פשוט לא רגוע אם עצמי אם אני לא "מתקן" אותן בדרכים שהזכרתי. יום הכיפורים מתקרב ואני רוצה להתפלל את כל התפילות בכוונה אמיתית וטהורה ולא להתעסק במחשבות הללו בתקווה להמשיך כך לאלתר. מה צריך לעשות, כיצד לנהוג במצבים הללו? האם להתייחס בכלל או שמא - 'להחליק' את זה עד שזה יעבור מעצמו?

תודה,

שנה טובה ומבורכת.

תשובה