שאלה
ב"ה
שלום כבוד הרב
קראתי את תשובתך בנושא מוזיקה לועזית. מקרה שקרה: ישבתי בכיתתי ושמעתי שיר לועזי(קול אישה) ברדיו. את השיר שמעתי בווליום חלש מאוד, והייתי מאוד עצובה באותו יום, וכשאני עצובה אני מאוד אוהבת לשמוע מוזיקה ולשיר ביחד עם הזמר\ת, את המילים של השיר הבנתי, והייתה להם כוונה טהורה. בעודי יושבת ושומעת את השיר, וגם שרה אותו, הרב נכנס וקורא בשמי בשיא הכעס. הוא מאוד כעס על כך, ולא הבנתי למה. חייב לציין שהרב מודע לכך שבנות יושבות ושומעות מוזיקה בכיתות, שכן יש לכל כיתה טייפ, השמיעה הייתה בהפסקה, כמו שאמרתי בווליום נמוך, ולא הייתה בעיה במילים, אני ממש הובכתי, כי הרב חיכה לפחות דקה עד שאני אסיים לשיר ובכלל לא שמתי לב שהוא נמצא, כשהוא קרא בשמי ממש נבהלתי, מה גם שהובכתי, כי בנות כיתתי ועוד מורה היו בכיתה. אח"כ הבנות שהיו עדות למקרה שאלו את המורה למה הוא כ"כ כעס, והיא אמרה שמשום שזהו יום של פיגועים ושמעתי בו מוזיקה לועזית. אני לא מבינה את הבעיה, ביום של פיגועים אני גם נוהגת כמובן לקרוא תהילים, אך לפעמים אני גם מאוד אוהבת לשמוע מוזיקה(נורמלית כמובן), כי היא מאוד עוזרת לי לצאת לפעמים מהדיכאון. לכן, לא הבנתי מה הבעיה
תשובה
ב"ה
שלומות,
אני מבין את תחושתך.
כמחנך, אני חייב לגלות את צפון לבי בפנייך. אילו היה הקב"ה שואל איזה תכונה נוספת כל אחד היה רוצה לקנות לעצמו, כמחנך, כאבא וכרב, הייתי מבקש את הכשרון לדעת מתי להעיר ומתי לא.
שימי לב לאירוע, אנו נמצאים במצב שכלפי חוץ, למסתכל מן הצד, נראה כאילו האירועים הקשים עוברים לידייך. כאילו הארץ סוערץ ואת שרה. הרב לא יודע שהמציאות האישית שלך היא כזו שדווקא על ידי שירה את נרגעת, מזדהה וכו'.
לכן, מחובתו להעיר לך! אלא , שהאדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב. יש כאן טעות. אסור לך לפרש את הטעות הזו וללמוד ממנה כמה הרב לא מתחשב, לא רגיש וכו'.
הוא נכשל משום שאילו העובדות שהיו לנגד עיניו והרי אין לדיין אלא מה שעיניו רואות. לכן, השדתלי לראות את האוב: כמה הוא דואג, כמה חשוב לו לחנך. גשי אליו, הסבירי את הצד שלך, וחזרו למסלול יחסים תקין של רב חמנך ותלמידה הנכונה לקבל דברי הרב.
בברכה,
שי