שאלה
שלום,
חינכתי השנה כיתה ט'. לאחרונה אני רואה תלמידה שלי שמעלה תמונות מאוחר בלילה עם בנים. בנוסף 'גוררת' לכך חברות נוספות. וכן תמונות מהים בלבוש מינימלי.
רציתי לדבר איתה אך ברור לי שאם אשלול את כל מה שהיא עושה זה לא יעזור. אשמח לקבל טיפים. תודה
תשובה
שואלת יקרה.
את מספרת על תלמידה שחינכת, שלאחרונה את רואה שמתנהגת באופן שונה מהדרך החינוכית בה היית רוצה שתלך. ניכר שאכפת לך מהתלמידה ואת רוצה לעזור לה ללכת בדרך טובה יותר. כל הכבוד על האכפתיות!
את צודקת, שאם תבואי אליה בגישה שלילית, זה בוודאי ייצור התנגדות מצדה והיא לא תקבל את הדברים שלך. אז מה כן ניתן לעשות?
קודם כל, חשוב לזכור שגיל ההתבגרות הוא גיל לא פשוט. זה גיל שבו המתבגר מעצב לו זהות משלו, והרבה פעמים מורד בדרך שההורים והחברה חינכו אותו אליה. המרד יכול לבוא לידי ביטוי גם בעשיית מעשים שהם בדיוק ההפך ממה שחינכנו אותו - הוא יעשן, אפילו שהוא יודע ש"זה לא בריא", ועשוי להתנסות גם בסמים ויחסים בין המינים - למרות שזה נוגד את הערכים בהם חונך.
יכול להיות שזו רק תקופה, ובהמשך המתבגר "יתפכח" ויחזור למוטב; כמובן, שיכול להיות שלא.
חשוב לזכור, שכל עוד לא מדובר במעשה לא חוקי כמו שימוש בסמים, יכולת ההשפעה שלנו היא מוגבלת. אנחנו יכולים לנסות לדבר עם המתבגר, לתת לו מידע, להעביר סדנאות, להקשיב ולתמוך. עם זאת, לא נוכל להכריח אותו לפעול בדרך שאנחנו רואים כנכונה, במיוחד כשמדובר בעניין של השקפה דתית.
מה כן ניתן לעשות?
קודם כל, אני לא יודעת באיזה בית ספר מדובר, ומה המדיניות שלכם בעניין. ישנן אולפנות שדורשות מהתלמידות צניעות גם מעבר לשעות הלימוד. תלמידה שמתנהגת באופן שציינת לא תוכל להישאר בבית ספר כזה. במידה ומדובר במקרה כזה, חשוב לקחת את הנערה לשיחה על מנת להבין את יחסה לדת. האם היא מעוניינת להישאר דתייה? במידה וכן, והיא מעוניינת להישאר בביה"ס, עליה להתאים את התנהגותה לדרישות ביה"ס. במידה ולא - יש לעזור לה למצוא מסגרת אחרת, המתאימה לה.
במידה ולא מדובר בבי"ס מסוג זה- כדאי לגשת לשיחה עם הנערה ממקום של דאגה, אכפתיות ואמפתיה. לא לבוא ממקום שיפוטי - "מה שאת עושה זה לא טוב ופוגע בך", אלא לנסות להבין מה עובר עליה. הייתי פותחת את השיחה בהתעניינות בשלומה, איך עבר עליה החופש, מה עשתה ואיך היא מבלה את זמנה הפנוי. לשאול איך בבית, איך היחסים עם ההורים ועם החברות, איך היא מרגישה עם עצמה, וגם - איך היא מרגישה עם הדת. המטרה היא שהנערה תרגיש שאכפת לך ממנה ואת דואגת לה באמת, ולא באה "להטיף" לה.
מתוך הנושאים האלו, יתכן שתגיעו לנושא של יחסים עם בנים. במידה והנושא לא יעלה, את יכולה לציין שראית את התמונות. את יכולה להתעניין מה טיב הקשר שלה עם הבנים ואיך היא מרגישה בקשרים האלו. אם יעלו נורות אדומות (למשל, התנהגות פוגענית כלפי הנערה), חשוב להתייחס אליהן. חשוב שהנערה תרגיש שהיא יכולה לפנות אלייך במידה והיא תזדקק לתמיכה או שתהיה במצוקה כלשהי. אם את מרגישה בנוח, את יכולה גם לשתף מחוויות וקשיים שלך בגיל ההתבגרות - זה עשוי לעזור לנערה להרגיש שאת מבינה אותה ושגם את עברת פעם את מה שהיא עוברת.
בנוסף, ציינת שהנערה משפיעה לרעה על בנות נוספות, ומביאה אותן להתנהגויות דומות. כמובן שלא נוכל לומר לנערה לא להשפיע לרעה על אחרים, או לומר לבנות האחרות להתרחק ממנה. מה שכן, כפי שניתן לשוחח עם הנערה, כך את יכולה לשוחח עם בנות נוספות שאת מרגישה שמושפעות לרעה ולשמוע מה עובר עליהן, כך שידעו שאת שם בשבילן.
כדאי גם ליידע את יועצת בית הספר ולהתייעץ כיצד כדאי לנהוג במצב הזה, על מנת לקבל נקודת מבט נוספת. חשוב לשתף ולהתייעץ איתה גם במקרה שיעלו בשיחה עם הבנות דברים שידאיגו אותך. בנוסף, אתן יכולות לתכנן יחד להעביר בכיתה שיעורים בנושאי צניעות ויחסים בין המינים, במסגרת שיעורי כישורי חיים/חינוך.
נקודה נוספת - האם ההורים של הנערה מודעים להתנהגותה? כדאי לשקול לשוחח איתם בעניין, שהרי הם אלו שקרובים אליה ושומרים עליה. יחד עם זאת, אם הנערה תרגיש שאת מדווחת להם על כל דבר היא עשויה להרגיש שהיא לא יכולה לסמוך עלייך, ואז לא תשתף אותך יותר. לכן, כדאי לחשוב היטב האם לערב את ההורים ואיך, ולעשות את זה בזהירות.
מקווה שעזרנו, ושתקבלי החלטות טובות!
רעות