מה מקור הסמכות המוסרית

בס"ד
שלום רב,

אין לנו מושגים מדויקים על הנעשה בעולמות עליונים.
הרמב"ם מסביר שאנחנו חיים בתוך עולם חומרי לכן המושגים שלנו מושרשים בעולם החומר ואין לנו שום מושג כיצד באמת מתנהלת מציאות שכולה רוחנית - זו המציאות שלאחר המוות.
לכן כל מה שמופיע במקורות אודות המציאות שלאחר המוות הוא בבחינת 'דימוי' ו-'השאלה' לא יכול להיות מושג מדויק על מה שקורה לנשמות ללא גוף.
לכן גם הדיבור על 'משפט' שלאחר המוות לא צריך להתפס באותו אופן של 'משפט' ארצי.
יש כאן עקרון של אחריות, אדם צריך לדעת שהוא יתן את הדין על מעשיו הרעים ויהיה לו גמול טוב על מעשיו הטובים.
אין לנו מושג כיצד הדברים נעשים, אבל אנחנו בטוחים שמביאים שם בחשבון את כל האילוצים וכל העיכובים שמנעו מאדם לבחור בטוב. בשמים יש אמת מוחלטת וצדק מוחלט.
את המשנה באבות הבאת באופן קטוע לכן אביא את החלק הזה בשלמותו: "...ודע שהכל לפי החשבון ואל יבטיחך יצרך שהשאול בית מנוס לך שעל כרחך אתה נוצר ועל כרחך אתה נולד ועל כרחך אתה חי ועל כרחך אתה מת ועל כרחך אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא" (פרק ד משנה כב).
דברי המשנה פשוטים ונכללים במילה אחת: 'אחריות'.
זו כל כוונת הדיבורים על משפט לאחר המוות, לומר לאדם: 'יש לך אחריות על חייך, גם אם כרגע אתה יכול להתנהג בחוסר אחריות בסופו של דבר יתבעו ממך (ומכל אדם אחר) לשאת באחריות על מעשיך'.
זו עמדה שמאמינה בקיומו של צדק עליון - ממנו איש לא יכול להמלט. העמדה הזאת מבהירה לאדם שעליו לנהוג כראוי גם במסתרים, כשעין אנושית לא מביטה עליו.