שאלה
שלום.
לפני שאתחיל, אני רוצה לבקש, אם אפשר לשלוח את התשובה למייל,
מכיוון שאני מאמין שאני אצטרך יותר ממכתב תשובה אחד, כי הדברים מתפתחים תוך כדי תנועה, ואני בעצמי לא מסוגל לזקק את השאלה שלי עד הסוף, ואני מאמין שמתוך הדברים שתענה לי בעז"ה, אני אוכל לחדד את הדברים יותר ויותר.
אני גר בירושלים.
הנושא שאני רוצה לדבר עליו (יש הרבה, אבל כרגע), זה הנושא של הרצון.
יש בנו המון רצונות, שמושכים אותנו לכאן ולכאן.
אני למדתי בישיבה וגם מהבית, (ובכלל כל העולם מתנהג ככה ברמות כאלה ואחרות)- שצריך לעבוד על המידות שלנו. כלומר, לווסת את הרגשות שבנו, את המאווים, ולתת לשכל לנהל לנו את החיים, ומתוך כך, לאט לאט, גם הרצונות שלנו יתעוררו בהתאם למסילות שנחצוב בנפשנו.
השאלה שלי מתחילה בנקודה הזו פחות או יותר. אני מצאתי את עצמי בישיבה קצת מבולבל, מכיוון שהרגשתי שאני בעצם לומד איך לתכנת רובוט. איפה אני בתוך כל הסיפור הזה? איפה מתגלה האני שבי אם כולם צריכים לבנות את אותו עולם המידות? מה מיוחד בי אם גם אני צריך ללמוד את מסילת ישרים?
הרגשתי מאד סתמי, לא הבנתי מה אנחנו עושים בחיים כי זה בעצם כמו להרכיב איזה פאזל.
בשלב הזה בעצם גיליתי את עולם הרצון. עד אז, הייתי רגיל לדבר במושגים של שכל ורגש, גג דמיון. כשהתחלתי לשמוע וללמוד קצת על רצון, הבנתי שפה קבור הכלב. הרצון, אם אני מבין נכון, הוא הנקודה הקרובה ביותר לנשמתנו- הביטוי הרגשי של הנשמה אולי.
ואז חשבתי שאולי זה מה שבעצם אני אמור לחיות דרכו, כלומר זו הנקודה שבה אני בעצם אני, ופה מתחיל מסע החיים.
ועדיין, אני מרגיש נורא מבולבל. אני לא מבין את זה. אני הייתי רגיל לחיות בתודעה של משימתיות, של לשמור מצוות, תורה, לא לעבור על איסורים, להיות מדריך... עולם הרצון לא היה אף פעם חזק אצלי. הרצון כבוי, ואני מרגיש שאני צריך שיסבירו לי עליו.
והשאלה היא בעצם- למה אנחנו צריכים לווסת אותו, לכוון אותו? האם זה לא חיצוני? אם הרצון מבטא אותנו בצורה הכי טהורה, הכי קרובה, אז למה אנחנו מחנכים אותו ככה? ואני מכיר את התשובה שזה "מתאים לטבע שלנו", שהתורה היא בעצם הטבע, ושאין בין חורין אלא העוסק בתורה, כי היא מתאימה לטבע הנשמתי שלנו. אבל זה קצת תלוש לי... אני מרגיש שיש הרבה כבילה של הרצון (אני לפחות מרגיש שכל המערכת שגדלתי בה מאד הדעיכה לי אותו, וכיוונה אותי ב
תשובה
בס"ד
שלום רב,
שמחתי לקבל את שאלותיך - ואשמח להמשיך את ברור הדברים.
באתר זה אין אפשרות למיילים (המייל שלך מצוי במערכת ובכלל לא מגיע אלי). יש כאן כלי שנקרא: 'תגובות'.
אתה שולח תגובה לתשובה שלי - אני מגיב לתגובה ואתה שולח עוד תגובה... כך אפשר לקדם דיאלוג.
(השמטתי מהשאלה פרטים אישיים שלך מפני שהיא מוצגת ברבים)
הדברים שאתה מתאר נדונים באופן מאוד מדוייק במאמר של הרב קוק "הדור".
כבר לפני 100 שנה חש הרב קוק את הקשיים שאתה מתאר. את התחושה של הצעירים ששמירת המצוות מבטלת את רצונם הטבעי.
זה לא נכון וזה לא צריך להיות כך.
התורה היא כמו 'חממה' ואנחנו כמו מגוון פרחים שונים.
התורה מעניקה תנאים ואקלים שבתוכו צריך כל אחד לצמוח עם האופי שלו והרצון שלו.
צריך לשים לב שהמילה 'רצון' היא מאוד רחבה וכוללת בתוכה אמת אבל גם שקר. כאשר מדברים על 'רצון' צריך לבדוק מה מקורו - לאיזה מקום באישיות של האדם הרצון הזה מחובר.
הרצון לאכול שוקולד או רצון להיות מכובד לא דומה לרצון להאכיל עניים או רצון לחיים של משמעות.
יש רצונות שבאים ממקום מאוד נמוך של הגשמת תאוות ויצרים, יש רצונות (אלו הרצונות הראויים) שבאים מתוך הרוח הגבוהה שבאדם, אמונות וערכים.
שמירת התורה מכוונת את האדם לממש רצונות ראויים ומרחיקה אותו מחיים שמוקדשים למימוש תאוות ויצרים (יש לתאוות וליצרים מקום חשוב בחיי האדם אבל אלו לא 'מטרות' בחיים).
אתה מתאר עצמך כמי שנמצא בתחילת תהליך נכון וטוב: אתה מעונין להקשיב לעצמך (לרגשות, לנטיות ולכשרונות) ולזהות את הייחוד שלך - זה הדבר הנכון לעשות (זו לא פעולה חד פעמית - זה תהליך ארוך שנים!) בתוך כך תכוון עצמך לחיים שבהם אתה מגשים את כשרונותיך ונטיותיך בכך תממש את התפקיד שהקב"ה מיעד לו בעולם.
אם, לדוגמה, אתה מזהה אצלך אהבת מרחבים פתוחים כנראה נועדת להיות חקלאי או אולי מדריך טיולים... זה תפקיד חשוב מאוד, עליך להתגייס אליו בכל הרצינות. בודאי אין בכך שום סתירה לחיים של תורה ומצוות. אדרבא - קידוש ד' שלך יהיה בתוך העשיה הזאת.
אם אתה מזהה בעצמך כשרון לימוד, רצון לחקור ולגלות דברים - נועדת למדעים: מדעי הטבע במעבדה, או מדעי הרוח בספריה ובכתבי יד עתיקים...
הרב קוק מתאר את עם ישראל כעם בריא ותוסס שמתפתח בארצו מתוך כך שכל פרט מגשים את כשרונותיו ונטיותיו בבחינת: 'זה התפקיד שלי בתוך היחד הלאומי הרחב' (במעגלים רחבים יותר גם האומות תורמות ל-'יחד' עולמי משותף...).
לימוד מסילת ישרים בא להגדיר מסגרת בא לסמן כיוון אבל בתוך המסגרת יש דרכים רבות וכל אחד צריך להתקדם בדרך שלו - ודאי הכיוון הוא אחד להביא לקידוש ד' בעולם, אבל לכל אחד יש חלק אחר במטרה הרחבה הזאת.
אתה מוזמן להגיב - אני, בעז"ה אשיב לך.