מה חטאתי

בס"ד
שלום רב,

השאלה שלך נוגעת אלי מאוד.
אני חש וכואב לעיתים קרובות את הסבל הרב שיש בעולם, אצלך ואצל עוד הרבה אנשים טובים ומשפחות צדיקות.
ודאי אין להסביר סבל כזה במושגים של עונש.

הרמב"ן הקדיש לשאלת הסבל והייסורים הבאים על אנשים צדיקים ותמימים מאמר גדול ורחב שנקרא "שער הגמול" (מופיע בתוך ´תורת האדם´).
עיין http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/hagmul/2-4.htm

שם מציין הרמב"ן דרכים שונות להסברת הסבל:
´ייסורים של אהבה´
´ייסורים מכפרים´
´ייסורים של נסיון´

לאחר הדיון בכל האפשרויות הללו מציע הרמב"ן גם אפשרות נוספת:
"יש בטענה זו סוד, נמסר לאנשי התורה והקבלה"

בחינת הייסורים ומגמתם מחייבת להבין תחילה את שורש הייסורים שהוא שינוי דרסטי בחיים: על פי רוב אנחנו דואגים בעקר לגוף ורק מעט לנשמה - הייסורים הופכים את היחס - מעתה דואגים בעקר לנשמה ומעט לגוף. התכלית הכללית של הייסורים כולם היא לעקור אותנו מהתפיסה הילדותית - ארצית (שמקובלת בחברה האנושית): שתכלית האדם לדאוג לטובת מצבו הארצי (כולל מצבו הכלכלי והחברתי).

הייסורים עוקרים אותנו באופן מאוד קשה ומכאיב ומעבירים אותנו למציאות אחרת - גבוהה ורוחנית - להבין שעקר הדאגה בחיים היא למצב הרוחני - נשמתי שלנו.

גם אם יש ייסורי גוף קשים, מצב כלכלי מסובך או חוסר יכולת להשתלב טוב בחברה - כל אלו יכולים להיות בסיס לתנועה רוחנית, לפעולה נשמתית שהופכת להיות עקר בנסיבות הללו. נסיבות החיים הקשות לא מונעות מודעות לתיקון המידות, חשיבה על אחרים (לא רק על עצמי) שאיפה להגשים ערכים (לא רק לדאוג לאינטרסים שלי).

"לפום צערה אגרא" הקב"ה יודע להעריך את המשקל העצום של כל התקדמות ולו הזעירה ביותר, שעושה אדם כואב ומיוסר. לכן בדברים הבאים תבחן את עצמך ב"זכוכית מגדלת" - תדע שכל צעד קדימה שאתה עושה במצבך הוא תיקון עצום והתעלות רוחנית - נשמתית שאין להשוותה לשום דבר בעולם!

מעתה דון בעצמך - ודאי הייסורים אינם עונש. אם כך כל האפשרויות של הרמב"ן ראויות להיות נבחנות על ידך:

אם אתה מצליח להתקדם ולצמוח מתוך מצבך המיוסר והקשה - הרי אלו ייסורים של אהבה.

אם כתוצאה ממצבך אתה הופך להיות ´ירא חטא´ הרי ייסורים אלו מכפרים גם על מעט העוונות שהיו לך - ואתה מגיע למצב של מי שכל חטאיו נתכפרו בעולם הזה.

אם אתה מרגיש שאתה עומד בניסיון הנורא אליו נולדת - הרי זה נסיון שמרומם אותך למדרגות של קדושה.

אם כל ההצעות שהעליתי לא פתרו את קשייך - עלינו להמשיך ולברר את הסוד שעליו מדבר הרמב"ן:
"ונכלל בעניין סוד העיבור..."
מתוך עיון רחב בכל כתבי הרמב"ן ופרשניו
https://sites.google.com/site/gilguleineshamot/Home/dp-slwt-61-80/tswbh-67

מתברר שהרמב"ן רומז לגלגול נשמות.
זה ההסבר האחרון של הרמב"ן לכל הייסורים הקשים שלא נוכל להסביר בדרכים אחרות.
לא קל לי לומר לך, אבל לפי הרמב"ן אפשר שהקשיים והסבל שלך הם תיקון לנשמתך שבאה מגילגול קודם וזו הדרך היחידה להביא אותה לשלמותה.

אלו דבריו של ענק המחשבה וההלכה. אין לי אלא לנסות להביא אותם בפניך כדי לנחם אותך במעט.
חזק ואמץ!

יש תשובה של הרב אבינר באותו נושא ואני מצרף לכאן את השאלה שנשאל ואת התשובה שהשיב

שאלה: אני לא שווה, יש לי מחלה נפשית חמורה, אני לא שווה כלום. מדי פעם אני הולך לבית חולים לטיפול ואז אני חוזר כאפס. אני מסכן, מסכנה אשתי, מסכנים ילדי. אני לא עושה שום דבר בעל ערך בחיים.
אני רואה את חבריי שלמדו אתי, כולם מוצלחים, מלמדי תורה, רבנים, אנשי חינוך, ואני סתם סמרטוט. לומד תורה כמה שעות כל יום, בקושי מבין, ושוכח את הכול, בגלל הטיפולים. מה אני שווה? מה תכלית כל חיי? פעמים רבות הייאוש תופס אותי, ואני שואל את עצמי לאיזו מטרה אני חי? אני לא שווה.

תשובה: כדי להשיב לשאלה זו, יש לקבוע מה מטרת האדם בעולם – האם להיות תלמיד חכם, האם להיות חשוב, האם להיות בעל מעמד גבוה? לא. אלא לעבוד את ד', כפי שמבואר בפרק ראשון של ספר מסילת ישרים. ועבודת ד' יש בה נתיבים ואופנים שונים, כל אחד כפי עניינו ומקומו. והכלל הגדול הוא: "לפום צערא אגרא", לפי הצער השכר.
ריבונו של עולם אינו אליטיסטי הישגי, אלא הוא מעריך את המאמץ, כמו שכתוב על רות "כי מתאמצת", ובתלמוד הירושלמי: מצוה אחת בצער היא כמו מאה מצוות שלא בצער. ואצלך כל מצוה היא קשה מאד לכן היא יקרה בעיני ריבונו של עולם כמו מאה מצוות שאדם אחר מקיים. וכן כל לימוד תורה שלך.
הרמב"ם כותב שאדם נידון על פי רובו, רובו זכויות – צדיק, רובו עוונות – רשע, מחצה למחצה – בינוני. ומי שרובו עוונות, מיד הוא מת ברשעו (רמב"ם, הלכות תשובה ג א-ב). אם כן, קושיא על הרמב"ם, הרי אנו רואים אנשים רבים עם עוונות רבים מאוד לעומת זכויותיהם ואינם מתים מיד? כמובן, הרמב"ם הכיר קושיה זו ותירץ אותה מראש: לא אתה שופט את ערכה של כל מצוה, אין כאן סתם חשבון מספרי, אלא תיתכן מצוה ששוקלת כמו אלפי מצוות, "ואין שוקלין אלא בדעתו של אל דעות, והוא היודע היאך עורכים הזכויות כנגד העוונות" (שם). ולך ידידי הקר, יש הרבה מאד זכויות, הרבה מאד. אשריך. כי כל מצוה וכל לימוד עולה לך בעמל רב.
אכן בעולם העליון, בעולם האמת, תהיינה הפתעות.. אנשים הנחשבים פה יהיו שם ללא ערך, ואנשים מזולזלים כאן יהיו שם חשובים ביותר. "עליונים למטה ותחתונים למעלה" (פסחים נ א).
אתה, ידידי, תהיה מאד חשוב שם. העיקר זה שם ולא פה. פה זה פירור, זה ניצוץ קטן של הנצח. והעתיד הגדול המאיר הזה הוא לא רק בעתיד, הוא גם בהווה. מיליוני הפלורוסנטים שבטרקלין, גם מאירים את הפרוזדור.
עשה ככוחך, ודע שאתה יקר בעיני ד'.