שאלה
לכבוד הרב שלום,
ישנו דבר שנורא מציק לי בדת והוא החינוך לסמלים, אנו מחנכים את ילדינו ובכלל מעמידים חברה שלמה תחת האשליה שסמלים עושים את האדם, כגון לבוש, כיפה ציצית וכדו'. אינני מבינה לשם מה סמלים אלו, למה לשים כיפה למשל??? כדי לזכור שיש מישהו מעלי?? או כדי לשים תוית? למה שלא נחנך את ילדינו שיש אלוקים ושידעו זאת בליבם ולא ע"י פריט לבוש. אנו מטעים וטועים בחושבנו שהחצאית או הציצית עושים את האדם. זהו רק סמל שאולי עדיף לחברה בלעדיו. למה אדם אינו יכול להיות (לפי הבנתנו המוגבלת) דתי דיו ללא הסמלים? שמעתי כבר תגובות לכך הטוענות כי בבוא היום נשכח את ה' כי לא יהיה דבר שיזכיר לנו. לדעתי זוהי המעטה מערך האדם. אדם יכול לזכור את דתו ולנהוג בהתאם גם ללא לבוש שיזכיר לו וכן אישה תזכור שהיא נשואה גם ללא כובע. הכל עניין של חינוך. כל העיסוק בסמלים נראה די אבסורדי ודי איבד פרופורציות. לא כאן החשיבות. לא בסמלים עוסקת האמונה, למה להוריד אותה לדרגה של אורך השרוול ומספר הסנטימטרים בכיפה?? למה שלא נפסיק לתת לסמלים לנהל את חברתנו וניתן לערכינו וכוחינו הנפשי לשלוט?? מה הצורך בסמלים??? אודה לך מאוד אם תענה לשאלתי ואף תפנה אותי למקורות שאוכל לעיין בהם בנושא. (אגב, ידוע לי שחלק מהדברים שציינתי הינם בעיקר עניין של צניעות אך גם הסמליות כלולה בהם)
תשובה
ב"ה
שלום וברכה,
אני מזהה בשאלה שלך כמיהה גדולה להגיע למצב של שלמות.
אכן בספר בראשית, כאשר ברא הקב"ה את האדם לפני החטא הנורא הם הלכו עירומים !
כן עירומים !
ולא הייתה שום בושה ולא היה שום וויכוח על אורך השרוול ואורך החצאית וגם לא על הכיפה – כל זה לא היה.
במציאות שלפני החטא של האדם הראשון ואשתו חוה הייתה שלמות אידיאלית.
שלמות רוחנית.
חוה ואדם דיברו עם הקב"ה !
חוה ואדם היו בדרגה רוחנית אדירה. הם היו מחוברים לטבע, הכירו את שפת החיות וחיו אתם בהרמוניה.
וכל זה היה לפני החטא.
אבל מה לעשות, נפלנו בתהומות הנשיה של החטא !
ואז אחרי החטא הנורא המציאות משתנה !
אדם וחוה חיים עם סמלים, כן עם סמלים הם תופרים להם בגדים (סמליים) מעלי תאנה.
ומאז ועד ימינו, אנחנו חיים במציאות של סמלים.
ולכל אדם יש את הסמלים שלו ואת המדים שלו.
לחייל יש מדי צה"ל.
לשוטר יש מדי שוטר.
אגב, המדים האלה צריכים לעמוד בקריטריונים מאד מחמירים. הכומתה צריכה להיות ישרה, החולצה בתוך המכנסיים, חגורה, נעליים מבריקות, דיסקית וכו' וכו'.
למכסיקנים יש את המדים שלהם.
לצרפתים יש את המדים שלהם.
וגם לסינים יש את המדים שלהם.
אז מה ? כל העולם מתעסק בשטויות של מדים ?
המדים של האיש והאשה היהודים הם שונים מכל העולם. הם לוקחים בחשבון את המוסר העליון.
להיות יהודי משמעותו להיות אדם צנוע לכת באופן פנימי! כמו שנאמר בתורה "מה ה' אלוקיך שואל מעמך? כי אם והצנע לכת עם ה' אלוקיך".
הצניעות הפנימית באה לידי ביטוי גם בצניעות חיצונית.
ומה זה נקרא צניעות חיצונית? היכן עובר הגבול?
בדיוק בשאלה הזו מתעסקת ההלכה שניתנה לנו מהר סיני! ההלכה אומרת שיש משמעות לכל סנטימטר! כן, לכל דבר בעולם יש משמעות – גם לסנטימטר. משהו מכוסה הוא גם טעים בדר"כ.
אספר לך סיפור אישי:
פעם הוזמנתי להרצות בבית ספר תיכון במהלך חודש יולי. הנושא היה שאלות ותשובות עם הרב בנושא צניעות הלבוש.
כשנכנסתי לכיתה הבאתי איתי שני מגשים של טופי חלב.
במגש אחד קילפתי את העטיפה, ובמגש השני היו הסוכריות עם העטיפה.
אמרתי להם שיש לי יום הולדת היום, ושאני מכבד אותם בסוכריות. להפתעתי הרבה אף אחד (!) לא נגע בצלחת עם הסוכריות שהיו ללא העטיפה.
את אולי יודעת למה?
כדאי לך לעיין בספר "כותנות אור" שיצא לאחרונה.
בברכה,
עוזיאל