מה זה דיכאון? ואיך יוצאים ממנו?

שלום לך.

התסכול שאת מתארת מאוד טבעי ומאוד מובן, וגם החשש והקושי לשתף אחרים ולקבל עזרה. יחד עם זאת - הנה את פונה אלינו, מספרת, ומחפשת פתרונות. וזה סימן מאוד מעודד ומאוד משמעותי.

לדיכאון יש מנגנון שמשחזר את עצמו ומעצים את האפקט. ככל שנמצאים בו יותר זמן, קשה יותר להשתחרר ממנו. אחד הדפוסים של דיכאון, כפי שתיארת, הוא התחושה ש"אין מה לעשות", לא כדאי לנסות דברים, ועדיף פשוט לשקוע לתוך הכלום הזה. ולכן אחד הכלים הכי בסיסיים להתמודדות ראשונית עם דיכאון הוא: לעשות. לא משנה מה. זה יכול להיות משחק שאת אוהבת, לטייל בחוץ 10 דקות, לראות סדרה, לשמוע שירים, לעשות קניות בסופר, להשקות עציצים, או כל דבר אחר. כל עשייה, אפילו הכי קטנה, עוזרת לנו להשתחרר מהצלילה אל הכלום הזה, שמדכא אותנו עוד יותר.

היהדות היא דת של עשייה. לא סתם ההכרזה הכי יסודית בהפיכה של בני ישראל לעם היא "נעשה ונשמע", בלתי הגיוני ככל שזה נשמע. בדרך כלל אנחנו עובדים בצורה של "נשמע ונעשה". או יותר נכון: בוא נשמע, מברר, נחשוב אם כדאי - ואז נעשה. אבל במהות, במישור הנפשי של הקיום שלנו, יש משמעות לעצם העשייה. כמעט כל עשייה עדיפה מאי עשייה. כמובן, לא משהו שחלילה פוגע בנו או באחרים.

יש עוד אמירה חשובה ביהדות: "אין חבוש (אסיר) מתיר עצמו מבית האסורים". גם אם האיש הכי מוכשר נמצא מאחורי הסורגים, הוא לא יכול להשתחרר משם בעצמו. הוא זקוק לאדם נוסף שיחלץ אותו. גם הפסיכולוגים והיועצים בכי טובים מתייעצים עם מטפלים אחרים, כי בלי זה הם לא יוכלו לעזור לאחרים - וגם לא לעצמם. זה לא בגלל שהם חלשים - להיפך! זה בגלל שהם עושים כל כך הרבה עבור אחרים, אבל מבינים שיש דברים שבהם אנחנו זקוקים לאדם מבחוץ שיהיה שם בשבילנו.

אז מה אנחנו יכולים לעשות?

1. לא להתייאש. היום יותר מתמיד יש המון כלים מאוד מוצלחים וגם חדשניים להתמודד בצורה מצוינת עם דיכאון. אם אי פעם בהיסטוריה הייתה תקופה "טובה" להיות בה בדיכאון - זה עכשיו! ולכן את יכולה מראש להיות מאוד אופטימית, כיוון שבכל יום יוצאים מהמצב הזה מיליוני אנשים ברחבי העולם, ומצליחים להתאושש ולהרגיש הרבה יותר טוב. כמובן - לא בהכרח לבד אלא עם עזרה טובה, שבהחלט מגיעה להם וגם לך.

2. המשימה - לשתף. אני מאוד מסכימה איתך שלא קל לשתף, בטח לא בנושא כל כך רגיש. ועדיין, אני יכולה לומר בביטחון ובוודאות שזה הדבר הנכון, המועיל והכדאי ביותר לעשות. התחלת לעשות את זה כשפנית אלינו, ואני מאוד מאוד שמחה שעשית זאת! זה כבר מראה על היכולת שלך להעז, לרצות יותר בשביל עצמך, לשבור דפוסים ישנים, ולגייס שיתוף פעולה ועזרה שכל כך מגיעה לך.

לא כל הניסיונות לגייס שיתוף פעולה מצליחים באותה המידה, וזה בסדר. אבל זה פרויקט שחשוב להתחיל בו. חלק מהניסיונות יצליחו, וחלק פחות. אבל בסופו של דבר משהו "יתפוס", ואת תוכלי לחוות הקלה ושלווה. זה כמו בגלישת גלים: מנסים לתפוס גל אחד, ואז שני, חלק נשברים באמצע, מאחרים אנחנו נופלים, אבל בשלב מסוים מגיע גל מתאים, ואנחנו עולים עליו וגולשים איתו עד לחוף. וזה שווה את כל הניסיונות.

נעשה כאן רשימה קצרה וראשונית של אנשים שאפשר לנסות לשתף אותם ולהיעזר בהם:

- אמא, אבא: אפשר בשיחה פרטית עם אחד מהם, אפשר לכתוב מכתב ולתאר את מה שעובר עלייך בלי הקושי שיש אולי בדיבור. אולי אפילו בתור הקלטה להקליט להם הודעה בווטסאפ ולספר בלי הפרעות קצת ממה שעובר עלייך, ולבקש שיחשבו איתך יחד על כיוונים.

- אחים, אחיות, קרובי משפחה: לפעמים דווקא אנשים שלא צמודים אלינו ביום יום הם אלה שיותר נוח לנו לשתף. איזו דודה חביבה וחכמה שקולטת אותנו, למשל, או אחות גדולה. קרובי משפחה כאלה יכולים גם לעזור להסביר את המצב לאמא ואבא בצורה יותר טובה לפעמים.

- חברה טובה, מדריכה, קומונרית: אלה דמויות שאכפת להן מאיתנו, למרות שאנחנו לא תמיד "צמודים" אליהן. אם את מצליחה לשתף קצת מישהי כזאת, היא יכולה אולי להתחיל ללוות ולחזק אותך בדרך לקבלת עזרה טובה.

- יועצת באולפנא: זו דמות חשובה מאוד שבמקרים רבים קשה לפנות אליה, אבל אם כן מצליחים - זו כתובת מצוינת. זה ממש המקצוע שלה לעזור במקרים כאלה, להפנות לייעוץ מתאים, לעזור בהסבר להורים מה קורה, וללוות תוך כדי תנועה.

- חברים מקשיבים: אם הדברים לא מסתדרים ועדיין קשה לך לשתף אנשים בסביבה שלך - דברי איתנו. יש עוד כיוונים ופתרונות אפשריים, ובכל מקרה אנחנו כל הזמן כאן בשבילך, גם באתר וגם במוקד הטלפוני. במידה שתרצי, נשמח מאוד לעזור לך להשיג את הקשר הדרוש לך עם הסובבים כדי לקבל את העזרה.

3. ייעוץ וטיפול: בניגוד לעבר, היום כבר ברור וידוע כמעט לכולם שדיכאון הוא מחלה אמיתית, ממש כמו שפעת או דלקת או אדמת. לשמחתנו יש למחלה הזאת טיפול, או יותר נכון הרבה דרכי טיפול שאפשר להתאים לכל מטופלת באופן הכי מתאים. לפעמים נעזרים בטיפול תרופתי, לפעמים בשיחות, לפעמים בתרגילים שונים, או בשילוב בין הדברים הללו. מה שחשוב לזכור הוא - שזה עוזר. כבר בהתחלה אפשר להרגיש הרבה יותר טוב, ומשם הדרך ממשיכה להחלמה יותר קבועה ויציבה לאורך זמן. הקושי הכי גדול הוא להתחיל, ואת זה כבר עברת - הנה, פנית אלינו!

כדי להכיר קצת יותר את דרכי הזיהוי והטיפול בדיכאון, מומלץ לכל אחד ואחת לקרוא את הספר "בוחרים להרגיש טוב". הוא נכתב ע"י מומחה בעל שם עולמי בתחום הפסיכולוגיה, וכולל מבדק עצמי מהיר כדי לברר האם אנחנו בדיכאון ממש עכשיו, מסביר כיצד דיכאון מתפתח ומשפיע עלינו, ובעיקר טיפים וכלים מעשיים שעוזרים להתמודד ולהתגבר.

זה טוב שהסביבה מבינה, אבל היא לא חייבת להבין הכל. בסופו של דבר המטרה שלך היא להיעזר בסביבה ובהורים כדי להגיע לאשת מקצוע, שיש לה את הכלים באמת לעזור. בגלל הגיל הצעיר שלך, את לא יכולה לגשת אליה בעצמך. בשביל זה חשוב לגייס את ההורים, ולהסביר להם שאת מבקשת שיעזרו לך לקבוע תור אצל פסיכולוגית מתאימה, ולהגיע למצב שאת יושבת אצלה בחדר. משם הקסם מתחיל לעבוד. אז טוב לשתף את ההורים עד כמה שאת יכולה, אבל לא חייבים לשתף בהכל. אלא במה שדרוש כדי שהם יבינו שחשוב שתגיעי לאשת מקצוע ותעבדי איתה. בהבנה של הצורך הזה גם היועצת באולפנא יכולה לעזור.

יקרה, אני מסכמת את הדברים ברגשות מעורבים: עצוב לי שאת נאלצת לחוות את ההתמודדות הזאת, אבל יותר מזה - אני שמחה שאת מתמידה בהתמודדות שלך, נאבקת בקושי שאת חווה, ובעיקר מצליחה לשתף אותנו מתוך הבנה שמגיע לך לעבור את זה. חשוב לי שתדעי שאנחנו כאן בצוות המשיבות של חברים מקשיבים - כולנו נמצאות כאן בשבילך, ומוכנות להיות איתך וללוות אותך אל עבר היעד החשוב הזה. נשמח לשמוע ממך עוד על מה שקורה אצלך וכך נוכל לסייע עוד יותר. את יכולה לשלוח לנו עדכונים ושאלות נוספות באמצעות שליחת שאלה חדשה באתר, באמצעות "צור קשר" באתר, וגם להתקשר למוקד הטלפוני (כוכבית 8298), או לכתוב בווטסאפ למספר 052-468-3927, שם אנחנו ממתינות להקשיב לך ולשוחח איתך. כדאי להכיר גם את המוקד של ער"ן, שפועל 24 שעות ביממה ויכול גם הוא לייעץ ולהציע כיוונים, בטלפון 1201, וגם בצ'אט ובאתר.

מחזקת אותך על האומץ והנחישות, ומחכה לשמוע ממך בכל דרך שתבחרי.

בהצלחה רבה!

תהל