שאל את הרב

מה התוקף של התחייבות עסקית בעל פה

הרב גלעד שטראוס הרב גלעד שטראוס 26/07/13 09:42 יט באב התשעג

שאלה

שלום רב

אני מנסה להשכיר את דירתי ברמת השרון מזה זמן רב. למותר לציין כי לא מזמן בדקה ה90 למרות התחייבות של הקונה. מאז פגשתי עוד קונה בגרנו מחיר ואף לחצנו יד. טרם התקבל תשלום כלשהו לבינתיים קונה פוטנציאלי שראה את הדירה מספר פעמים הציעה הצעה נוספת טובה יותר. האם מותר לי לבטל את לחיצת היד ?

תשובה

בס"ד
שלום רב,

בעלון: 'שבת בשבתו' לשבת זו,
http://www.zomet.org.il/_Uploads/1484.pdf

הובאה שאלה כזאת בפינתו של הרב יוסף צבי רימון:
שאלה: סיכמתי עם פלוני שאמכור לו את מכוניתי תמורת סכום מסוים, אך טרם חתמנו על הסכם. למחרת בא אלי אדם אחר, שרוצה לקנות את המכונית במחיר גבוה יותר. האם מותר לי לבטל את העסקה עם הראשון?

תשובה:
כיון שלא היה מעשה קנין בין המוכר ובין הקונה הראשון, ברור ששורת הדין היא שהמוכר יכול לחזור בו (שו"ע הרב הל' מכירה ומתנה א). אולם בגמרא (בבא מציעא מט,א) נחלקו רב ור' יוחנן, האם החוזר בו מסיכום שנעשה בעל-פה נחשב כמחוסר אמנה, ולהלכה נפסק כדעת ר' יוחנן, שהחוזר בו נחשב כמחוסר אמנה, ואין רוח חכמים נוחה הימנו (והוכיח הראנ"ח (סי' קיח) שאין זו 'המלצה' בלבד אלא איסור).

הראשונים נחלקו בהבנת שיטת ר' יוחנן: לדעת בעל המאור (כט,א) והרא"ש (ד,יד), ר' יוחנן עוסק במקרה בו לא היה שינוי בערך החפץ הנקנה ("חד תרעא"), אך אם ערכו ירד או עלה ("תרי תרעי"), יכולים הצדדים לחזור בהם מן הסיכום בע"פ. לדעת הרמב"ן (במלחמות שם), תוס' (ד"ה מודה) ועוד ראשונים רבים, גם אם היה שינוי בערך החפץ, החוזר בו נחשב למחוסר אמנה.

למעשה פסקו השו"ע (חו"מ רד,ז) והרמ"א (סע' יא) כדעת רוב הראשונים, אולם הב"ח (יא) והש"ך (סק"ח) נטו לפסוק כבעל המאור (אם כי נשארו בצ"ע), וכך נראה שפסק הסמ"ע (סקי"ב). החת"ס (יו"ד רמו) כותב שלהלכה אנו נוקטים כדעת בעל המאור, וכך פסקו ערוה"ש (ח) ושבט הלוי (ד רו).

את שיטת בעל המאור ניתן לבאר בשתי דרכים:
א. בעל המאור עצמו כותב שכאשר היה שינוי במחיר "קלש ליה איסורא", כלומר: עדיין יש בעיה של שינוי בדיבור, אולם זו בעיה קלה שאינה מונעת את חזרת הצדדים. מדבריו עולה כי כאשר שווי החפץ לא השתנה, אך המוכר גילה שיש באפשרותו לעשות עסקה טובה יותר (כפי שמתואר בשאלתנו), האיסור לא הוקלש ואין לבטל את העסקה, וכך הסיק למעשה בשו"ת שבט הלוי (ז,רלו) [בתשובת בן המחבר]. אמנם, הוא מסייג וכותב שכאשר הצד השני אינו מפסיד (כגון שיכול למצוא בטירחה מועטה חפץ אחר), ניתן לבטל את העסקה, שאם לא כן "הרי זו מידת סדום".

ב. הפרישה (סקי"א) כותב שב'תרי תרעי' (שינוי השער) ניתן לבטל את העסקה כיוון שהמציאות היא זו שהשתנתה, ולא דיבורו של האדם. לאור כך, גם במקרה שלנו החזרה תתאפשר, כיון שהמציאות השתנתה (שהרי נוספו נתונים לא ידועים). כך עולה מתשובת החת"ס (חו"מ קב) העוסקת במקרה דומה, ממנה הסיק הפתחי חושן (ח, עמ' ג) כי "כל שינוי ענין שאילו היה יודע בשעה שגמר בדברים לא היה מתרצה למקח זה, חשיב כתרי תרעי" (ולפי זה מסתבר ששינוי קטן לא יוגדר כ'תרי תרעי' ולא ניתן יהיה לבטל את העסקה).

לסיכום: אם יש הבדל משמעותי במחיר יכול המוכר לחזור בו, כדעת החת"ס, ובודאי אם הקונה יכול למצוא רכב אחר בטרחה מועטה. אם השינוי קטן, מסתבר שאם המוכר יחזור בו הוא ייחשב כמחוסר אמנה.

על אף האמור, הרב פיינשטיין (אג"מ חו"מ א,נח) מדגיש שגם כאשר מצד הדין אדם יכול לחזור בו ו"ליכא איסור בזה מצד מחוסר אמנה, אבל מעלה ומצוה ודאי יש בזה... שעל זה נאמר הקרא 'ודובר אמת בלבבו' ".

כתבות נוספות