מה הצורך בגזירות חז"ל?

שלום שני,
שאלת סמכותם של חז"ל בתיקון תקנות, היא שאלה שמטרידה רבים. אני אנסה לגעת בבסיס העקרוני של סמכות חז"ל ולמה הם ראו צורך בגזרות ותקנות, כולי תקווה שהדברים יספקו אותך.
“לא תסור מכל הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל". כך נצטוונו על ידי הקב"ה בכבודו ובעצמו להקשיב לדברי חכמים ולשמוע בקולם, גם אם אנחנו לא מבינים מה היתה כוונתם בגזירה הזאת. ואפילו אם נראה לנו שהם טועים ואומרים "על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין". ולכן מי שעובר על דברי חכמים עובר על רצונו של הקב"ה עצמו. ועל כן השאלה שלך איננה למה אנחנו צריכים לעשות (כי ברור שנעשה), אלא למה חכמים ראו צורך לגזור גזרות. מה המקור שלהם, שבגללו הם הוסיפו על התורה, האם נעלמה מהם מצוות "בל תוסיף"?
וכאן אנו נעמדים בפתחה של "תורה שבעל פה", שכל תפקידה הוא לעטוף את תורה שבכתב, לפרש אותה, לשמור עליה ולהגן על תוכנה. המשנה במסכת אבות פותחת בהדרכות של אנשי כנסת הגדולה אל ציבור החכמים, חכמי התורה, לדורותיהם, "הם אמרו שלושה דברים... ועשו סייג לתורה". גזרות שעומדות כמו גדר, בכדי למנוע מאתנו לפול, וחס וחלילה, להכשל במעבר על דברי תורה. אבל עדין צריך להבין מאיפה המשנה הגיעה לצורך בעשיית גדר. הרמב"ם בפירוש המשניות אומר שהמקור הוא פסוק בספר ויקרא (י"ח ל') "ושמרתם את משמרתי" - עשו משמרת למשמרתי. תקיפו את התורה במשמרת שאף אחד, חס וחלילה, לא יחטא. ולכן עשו הרחקה ועוד הרחקה, גדר ועוד גדר, סייג ועוד סייג, שאף אחד לא יתקרב למעשה עבירה.
ואם ישאל אדם מה החשש הגדול? ממה כולם כל כך מפחדים? נצטרך להסביר לו, שאם הוא היה מודע, איזה אסון איום ונורא, עצום ורב נפגעים כל עבירה גורמת, לכמה פצצות ומחלות מדבקות שקול כל כשלון ועוון, אז הוא היה נזהר שבעתיים. חלול שבת קטן ופצפון (בשוגג כמובן) גורם רעות נוראות שממש קשה לשער. ולכן כדאי מאוד שתזהר, אנחנו נתלה שלט ונבנה גדר, נניח מחסום ונקים חומה. נגזור על מוקצה ונחמיר ב"ייחוד", נחשוב עוד פעם ואולי פעמיים מה עוד לא עשינו, ומה אפשר לשפר.
כמו שמקובל בכל התחומים בכל העולם. בזהירות ברפואה, בחומרי נפץ, בכבישים ועוד. תשאלו כל חייל כמה הזהירו אותו שלא לכוון נשק לכיוון בני אדם, אפילו שהרגע הוא פרק את הנשק, ואין בו שום כדור, והחייל יודע ובטוח ומשוכנע וכו' וכו', כי אם חס וחלילה קרתה טעות ויפלט כדור (בשוגג כמובן) אוי ואבוי מה שעלול לקרות.
החסרון שלנו והבעיה בנו, שאנחנו לא כל כך מרגישים את הסכנה מול העיניים, לא כל כך מבינים מה יכול להתרחש אם נכשל (בשוגג כמובן) באיזה עבירה קטנה. חסר לנו מה שמכונה "יראת חטא" שפרושה יראה, פחד, ממה שחטא עלול לגרום.
המזל הגדול שלנו הוא שיש מומחים עולמיים בעלי שם בכל תחום, והם המוסמכים לקבוע תקנות זהירות. מומחים בחומרי נפץ, מומחים ברפואה, מומחים בכלי נשק, מומחים בזהירות בדרכים, ומעל כולם מומחים בתורה, בנפש האדם, בסכנות שבעולם הרוח – "חז"ל" !
“התורה היא פקדון שהופקד בידינו, וכל אחד מאתנו נתמנה לשומר לתורה: ובראש ובראשונה עלינו לשמור את התורה מעצמנו - לבל נפגע בה בזדון או בשגגה. והנה לא נאמר כאן "ושמרתם את משמרתי ולא תעשו..." אלא "ושמרתם את משמרתי לבלתי עשות..." נמצא פרושו: קיימו את חובת השמירה שלא תבואו לידי עבירה, המנעו מכל מעשה שעלול להביא אתכם לעבירה, כך נתחייבנו באותה זהירות קפדנית להתרחק, לא רק מעבירה, אלא מכל המביא לידי עבירה. הרי זו אותה זהירות הקרויה בשם "גדר" או "סייג"... עינם החודרת של חכמים הבינה את הטבע האנושי ואת הדרכים המעשיות של קיום התורה: ועל פי זה גזרו גזירות כלליות, כדי להגן על קיום התורה. אך לאמיתו של דבר כל יהודי נבון היה חייב לנהוג כך מדעת עצמו" (רש"ר הירש ויקרא י"ח ל').
בסיום דברי רציתי להפנות אותך לשתי תשובות נוספות שכתבנו בנושא זה–. נא עייני בהן להשלמת התמונה. גזירות חז"ל שנראות לא אקטואליות – https://www.kipa.co.il/noar/q.asp?id=1935
מה מקור הסמכות של חז"ל – https://www.kipa.co.il/noar/q.asp?id=187.

כל טוב
שמיר, חברים מקשיבים