שאלה
לכבוד הרב!
רציתי לשאול מספר שאלות:
- האם גאווה היא בטחון עצמי, אני יודעת שיש לי הרבה גאווה (יש לי המון בקורת כלפי הסביבה שלי, מדברת לשה"ר אעפ"י שאני מאוד מנסה שלא) ומצד שני אני די ביישנית ולא אוהבת לעשות דברים בולטים מדי.
*איך מתגברים על גאווה כזאת, מעשית? ואילו ספרים כדאי לי לקרוא בנושא?
*מה בין גאווה לבטחון עצמי? איך זה יכול להיות שיש לי את שתיהם, אולי זה אותו דבר?
אני מודה לרב מאוד שהוא הקדיש לי מזמנו,
בצפיה לגאולה שלמה,
בתודה רבה ובכבוד רב, אפרת.
תשובה
ב"ה
אפרת שלום,
בטחון עצמי הוא דבר חיובי – שאדם יכיר את עצמו, את כוחותיו, את תכונות נפשו, את יכולותיו, וידע בבירור מה הן הנקודות החזקות שלו ומה הן הנקודות החלשות שלו.
אם את מבררת לעצמך את ה"אני" שלך, ומה ה"אני" שלך יכול להכיל בתוכך? אילו כוחות שי לך? זהו דבר גדול וטוב.
בגאווה יש שני סוגים:
יש גאווה חיובית
ויש גאווה שלילת.
גאווה חיובית היא שאדם לא מתבייש במה שהוא עושה ובדברים בהם הוא מאמין!
וכך נפתח ספר ההלכות שו"ע או"ח סימן א' סעיף א': "ולא יבוש מפני בני אדם המלעיגים עליו בעבודת ה' יתברך".
את לא צריכה להתבייש במעשים טובים שאת עושה. אדרבא, את יכולה להתגאות בהם. להיות יהודיה גאה ביהדות שלך. לא להתבייש ללכת עם חולצה יפה וצנועה או עם חצאית ארוכה למרות שכולם צוחקים עלייך או שאת מרגישה חריגה.
גאווה שלילית היא אותה גאווה שמביאה את האדם לשים את עצמו במרכז וללעוג לאדם אחר "אני צדיק ואתה לא".
כדאי לך לקרוא את איגרות הרמב"ן, וכן בספר "מוסר אביך" שכתב הרב קוק.
חזקי ואימצי!
בברכה,
עוזיאל