איזון

שלום הדס!

הסתכלות על עומק המציאות וחיפוש אחר משמעויות ודברי ה' הנגלים אלינו דרכה – אלו הם דברים מבורכים ונכונים. אם למדת להתבונן כך על המציאות – אז אשרייך, ואל תזנחי את הכלי הזה.

אולם, לכל דבר במציאות יש את האיזון הנכון לו, בהתאם לאדם, למקום, ולזמן. ולכן, גם הסתכלות על עומק המציאות – צריכה להיות במקומה הנכון, ובאיזון המתאים. 'איזון' זוהי הגדרה כוללת לכל המחשבות, רגשות, גישות והבנות שלנו על העולם, כאשר על כל אחד מהדברים הללו – להימצא בתוכנו במינון הנכון. האיזון המתאים משתנה בין אדם לאדם, ועל כל אדם לבחון בתוך עצמו האם הוא באיזון הנכון לו.

ואיך יודעים אם אנחנו באיזון?

שלווה שמחה פנימית. כאשר אנחנו מרגישים בפנים תחושה של שלווה, של שמחה, מעצמנו ומהעולם – אנחנו יודעים שאנחנו באיזון הנכון לנו. אולם, כאשר תחושה זו מתערערת, מכל סיבה שהיא – אז אנחנו יכולים להבין שיצאנו מאיזון. הערעור הפנימי יכול להתבטא בדברים שונים, כמו בכי מתמשך, או ראייה שלילית על המציאות, חוסר שביעות רצון מעצמנו/אחרים, וכן הלאה. אבל בסופו של דבר המכנה המשותף לכולם – הוא תחושת אי הנוחות בפנים, חוסר השמחה, ריקנות.

כאשר אנחנו מרגישים זאת – אז הגיע הזמן לאזן את עצמנו שוב, כדי לשוב לעצמנו בצורה מדויקת ונכונה. ואיך נדע מה בתוכנו זקוק לאיזון?

בדרך כלל, אנו נרגיש את החוסר באיזון במקומות מסוימים. למשל, אדם שלא מאוזן ברמת נתינה שלו – ירגיש חוסר נוחות בכל פעם שמבקשים ממנו צדקה. או אדם שלא מאוזן בעמידה בזמנים – ירגיש לחץ בכל פעם שדורשים ממנו להגיע בזמן. במקומות בהם לא נוח לנו – אנחנו למדים איפה אנחנו צריכים לעבוד על האיזון הפנימי שלנו.

מתוך הדברים שכתבת, נשמע לי שרכשת משקפיים נהדרות על הסתכלות על העולם. אולם, את מתארת תחושות של קושי בחיי היומיום, בלחיות את הרגע, בפשוט להיות. ייתכן ותחושות אלו מאותתות לך כי האיזון הפנימי הופר. שייתכן והגיע הזמן גם ללמוד להחליף משקפיים, ולהסתכל על המציאות בדרכים נוספות.

את יכולה להסתכל על כך כמו על משקפיים עם פילטר מסוים. ישנם זוגות רבים של משקפיים, דרכם ניתן לראות את המציאות. יש משקפיים שדרכם את רואה את הכל קרוב, ויש משקפיים שדרכם את רואה את כל העולם בוורוד, ויש משקפיים דרכם כל העולם נראה מטושטש. וכך גם יש משקפיים שהן כמו משקפי רנטגן – דרכם את חודרת לפנימיות המציאות, ורואה את פנימיות המציאות.

ואלו באמת אחלה של משקפיים! אבל הן צריכות להיות רק עוד זוג בסל המשקפיים שלך. כי לא על כל דבר צריך להסתכל ברנטגן. באמת שאפשר להסתכל על העגבנייה במכולת במשקפיים פשוטות של מחיר ותועלת. אין צורך להבין את עומק המשמעות של העגבנייה וייעודה בעולם..

הכלי הזה של הסתכלות לעומק בכל דבר - נהדר כאשר אנחנו מנסים ללמוד מטעויות שלנו. והוא נהדר כשאנחנו מבינים איך ה' מדבר אלינו דרך המציאות. והוא נהדר כשאנחנו מבינים את הכוונת ה' אלינו, ומה הדבר הבא שעלינו לעשות בעולם. והוא גם נהדר כשאנחנו מקשיבים לחברים ומבינים מדבריהם את הדברים העמוקים והפנימיים שהם רוצים לומר ומתקשים לבטא.

אבל, הוא לא תמיד נהדר.. הוא גם עלול להקשות עלינו להיות באמת נוכחים עם אחרים, לבלות איתם, בפשטות. והוא עלול להקשות עלינו להסתכל על המציאות, ולהנות הנאות פשוטות מהעולם הקיים סביבנו, כמו מהיופי בטבע. והוא עלול להקשות עלינו להסתובב בעולם ולחיות את הדברים הקטנים והטכניים כמו לקנות אוכל, בלי לחשוב על משמעויות נסתרות בתוככי העגלה של הסופר. והוא עלול להקשות עלינו פשוט לחיות. בפשטות.

פשטות זוהי תכונה יקרה ומיוחדת, ויש כאלו שפשוט נולדים איתה. ואלו שלא, לומדים עם השנים כיצד להיות גם כן קצת אנשים פשוטים. אלו שלא נולדים עם הפשטות הזו, לא נדרשים להיות אנשים פשוטים במהותם. אבל כן ללמוד קצת מהאנשים הפשוטים, איך לחיות את המציאות בלי להתעכב על כל צעד ושעל בחיים. וכולנו צריכים ללמוד איך להנות מהדברים הפשוטים בחיים, ולא רק לחפש פעילויות אקסטרים ומשמעויות עמוקות ומרגשות בעולם.

העומק הוא נהדר, אבל גם הפשטות היא נהדרת. יש יופי בלצלול לעומק הים ולראות את כל האוצרות והעושר הקיים בתוכו, אבל יש גם יופי בלשחות עם הראש מעל המים, על פני השטח, ולראות את השמש מנצנצת על הגלים. בכל אחד מהדברים הללו קיימים גם יתרונות וגם חסרונות. ולכן – עלינו ללמוד מתי משתמשים בכל אחד מהם. עלינו ללמוד לאזן ביניהם, בתוכנו. בשימוש שלנו בהם.

אז אחרי שהבהרנו עד כמה פשטות היא גם כן הסתכלות נצרכת על המציאות, נשאל – אז איך "משיגים" אותה? איך לומדים להיות גם אנשים פשוטים, להתבונן על העולם בהסתכלות פשוטה?

על השאלה הזו, לעניות דעתי, אין נוסחת קסם המתאימה לכולם. כדי שנתבונן על דברים גם בצורתם הפשוטה, ושזה עדיין ימלא אותנו – אנחנו צריכים לעשות זאת בצורה התואמת לנו באופן אישי. כפי שאמרת – ייתכן ונושאי שיחה פשוטים בצורתם הנוכחית – משעממים אותך. כדי שתמצאי בהם עניין, עלייך לבחון אותם בנפרד ולהבין מה קיים בהם שמשעמם אותך, או לחלופין – לנסות לחשוב למה יש בשיחות הללו תועלת. ואלו תשובות שעדיף שאת זו שתתני אותם לעצמך, כדי שתאמיני בכך, ותוכלי לחוות גם את הדברים הפשוטים מתוך תחושה והערכה אליהם.

במידה ואת רוצה לנסות להנות גם מנושאי שיחה 'סתמיים' – חשוב שתעשי את זה עם חיבור לעצמך, ולבדוק שזה אכן גם ממלא אותך. אם עושים משהו שלא מרגישים טוב איתו, אז לאורך זמן – פשוט קשה לעשות אותו.. כדי ללמוד להנות גם מנושאי שיחה כאלו – נשמע לי שזו אותה עבודה על למידה על לחיות גם את פשטות החיים. נושאי שיחה סתמיים הם לא בהכרח ריקים מתוכן או חסרי טעם, אלא פשוט שגרתיים ופשוטים יותר. וגם להם יש את החן המיוחד שלהם, וכדאי ללמוד להתבונן בו ולראות אותו. אבל כל עוד לא רואים בהם את התועלת, ולא יודעים איך להסתכל על החיים בצורתם הפשוטה – אז יהיה קשה להתמיד בניהול שיחות שכאלו..

ייתכן ותראי שאת צריכה ליווי מקצועי יותר בתהליך הזה. רשמת שהיית כבר בטיפול, ואני שמחה לראות שגם את מבינה שטיפול זהו דבר מבורך שיכול לעזור לנו לחיות נכון יותר את החיים שלנו. אולם, בהתאם לדברים שרשמת – ייתכן והטיפול שקיבלת לא היה בדיוק הטיפול שמתאים לך. אני לא יודעת אצל מי טופלת – אבל כשהולכים לטיפול, חשוב מאוד לבדוק את ההכשרה של המטפל. הנפש (והנשמה) שלנו הן הדברים היקרים ביותר שה' העניק לנו בעולם. בהתעסקות בהן - לא זה המקום לחסוך בכסף, ולא זה המקום 'לחפף' בבחירת האדם שיעזור לנו בהתבוננות ועבודה על הנפש שלנו.

מטפל מקצועי המתאים לעבודה בנפש שלנו, הוא אך ורק זה שיש לו תעודה מוסמכת ורישמית כפסיכולוג קליני, עובד-סוציאלי קליני, מטפלים באומנות (אשר יש להם תואר שני בתחום) – וכך כל מי שיש לו תעודה כמטפל קליני. אנא אל תפקירי את נפשך בידי אלו שאולי יש להם חוכמת חיים ורצון טוב, אך בלי התעודה המתאימה לטיפול זה. שוב – לא זה המקום לחסוך בכסף או בחיפושים אחר המטפל המתאים. ואם אפשרי – רצוי שהמטפל יהיה מאותו מין, ולנסות לשמוע המלצות. אך אין חובה בדברים הללו.

חשוב לי לומר שכמובן שבני משפחה וחברות הם כתובת נהדרת לעזרה ותמיכה בחיים, אך כאשר אנו נתקלים בקשיים מעט גדולים יותר מקשיים שגרתיים של היומיום, אז זה המקום לפנות לתמיכה וייעוץ מקצועיים ורחבים יותר, שמתמחים בדיוק בקשיים מהסוג הזה.

ובקשר לשאלה האם זה תקין: ברשותך, אחליף למילה 'איזון'. ההיפך מתקין זה שבור/מקולקל. ונראה לי לא הוגן כלפי עצמנו לשאול האם אנחנו שבורים או מקולקלים, אולם לשאול האם האיזון בתוכנו הופר – זה לגיטימי לגמרי..

אז האם האיזון אצלך הופר? זוהי שאלה שרק את יכולה לענות עליה בוודאות. רק את יכולה להעיד על עצמך אם את מרגישה חוסר סיפוק בפנים, חוסר שמחה, אי שקט. אם את מרגישה זאת – אז יופי! ככה את יודעת איפה עכשיו עלייך לעשות עבודת המידות. ואם את לא מרגישה זאת – אז גם יופי! תהני מתחושת הסיפוק והשלווה שיש לך כרגע, אבל תבדקי שהתחושות הללו לא נמשכות יותר מידי זמן. למה?

כי אף אחד בעולם הזה לא מאוזן לנצח. אנחנו משתנים, והעולם משתנה, ולכולנו תמיד יש דברים לעבוד עליהם. "אדם לעמל יולד" (איוב ה ז). לא תמיד קל לנו להבין על מה עוד עלינו לעבוד בתוכנו, ומה עוד דרוש תיקון אצלנו. תחושות לא נעימות העולות בתוכנו, בעצם מבהירות לנו באילו תחומים יצאנו מאיזון, ועוזרות לנו להבין איפה כעת נדרש תיקון אצלנו. אלו אמנם תחושות לא נעימות – אבל הן בעז"ה יובילו אותנו לחוזק פנימי ושמחה פנימית גדולים יותר, ולהתקרבות גדולה יותר לה'.

ובקשר לנקודתך האחרונה על קשר זוגי – טוב שהעלית את זה! בניית קשר זוגי נוצרת מתוך כך שכל צד בנוי בפני עצמו, ובסך הכללי – מאוזן. בניית הקשר כוללת בתוכה הקשבה והבנה של הצד השני, ומתוך כך בנייה משותפת של קשר ייחודי המתאים לשניכם. כאשר אנו לא מאוזנים בפנים, אז כנראה שנתקשה לבנות משהו נוסף משותף, האמור להתבסס על האני הפנימי שלנו. כי אם האני הפנימי שלנו לא מספיק יציב, אז נתקשה לבנות משהו יציב על גביו.

לכן, אני חושבת שכאשר תרגישי בפנים מאוזנת ושמחה – הדבר יתבטא בעז"ה גם ביתר הצלחה וקלות של בניית קשר זוגי.

מוזמנת בשמחה לשוב ולפנות אלינו, באתר או בטלפון,

שבעז"ה תהיה לך הצלחה רבה!

ריבי