שאלה
שלום לכבוד הרב!
אני מרגיש בתקופה האחרונה כבוד הרב מבולבל וממש בא לי לבכות.אני דתי שומר שבת ובחול אני משתדל להניח תפילין ולפחות להתפלל מנחה או ערבית.במקום עבודתי יש הרבה לא דתיים.לא פעם הדגיש בפניי הרב שלי את החשיבות לא לדבר עם נשים בעבודה ובכלל אם מדברים אז רק על ענייני עבודה.
אני מרגיש בתקופה האחרונה מאוד סגור.גם אין לי חברים ואשתי והרב אומרים לי שצריך גם להזהר מחברים ולא צריך חברים.אני מאוד מרגיש שאני מנהל חיים מאוד סגורים כאשר אני כל הזמן בולם ודואג לא לדבר עם נשים בעבודה ובכלל לא לדבר מעבר.
אני מבין שזה דבר נכון אבל אני רואה אנשים יושבים בפינת האוכל ומחליפים פה ושם מילה.אני מרגיש שעצם הדבר הזה שלא לדבר מעבר גורם לי להסגר.אני מבין את החשיבות של זה אבל בכל זאת אני שואל איך אפשר להיות אדם לא סגור כל כך ובכל זאת לשמור על מה שצריך לשמור.מצד אחד יש את הצורך לזרום ולהרפות ומצד שני לשמור אז איך עושים זאת?
ובכלל אני חש לאחרונה קצת שאיבדתי את עצמי במובן של שלווה,בטחון ואנרגיה.
מה עליי לעשות?
הרב שאני מתייעץ איתו הוא רב מאוד גדול ומקורב לאשתי והוא נגד הליכה לפסיכולוג, הוא אומר לי שלוג זה שם של מלאך חבלה.בקיצור אני מרגיש לפעמים חסר אונים.הוא טוען שפסיכולוג זה בזבוז כסף ולא תמיד מוביל לטוב.
אני היום לא יודע על פי איזו הנחיה לנסות לשפר את חיי.
אציין שאני לא כל כך הולך לשיעורי תורה ובכלל אני מרגיש שקיימת מעין מלחמה בין דתיים לחילוניים בעצם בין כוחות של קדושה וטומאה ואילו בעצם 2 דרכי חיים שונות.גם הרבה פעמים קיטרתי על עבודתי והרב הדגיש בפניי שלא לקטר על הפרנסה.אציין שמשפחתי הם חילוניים ומאז שאני דתי בעצם מאז שהתחתנתי אני מרגיש שהוריי פחות מזמינים אותנו לשבתות אז הרב אומר שהקב"ה מציל אותנו מהטומאה..בא לי לפעמים לבכות כי אני מרגיש שלא מבינים אותי,גם משפחתי .אני טוב מדי.אבל אני מרגיש שאני חייב לשמור על עצמי.
אשמח לייעוצך. אני מרגיש שאני צריך עוד למלאות את חיי בתכנים (לא בהכרח רק דת)
תודה לך
תשובה
בס"ד
שלום רב,
אתה צודק, אתה חייב לשמור על עצמך. אתה צריך להרגיש נוח ונעים עם אנשים בעבודה ולהיות קרוב למשפחה שלך. אתה יכול וצריך למלא את החיים שלך בתכנים נוספים (כשרים!) לפי טעמך: פעילות גופנית, חוגי יצירה, לימודים מגוונים וכד'
אתה חייב למצוא דרך להיות מאושר - הקב"ה רוצה אותנו שמחים.
תסביר לאשתך שאם תהיה מדוכא זה ישפיע לרעה גם על אשתך. ואם תהיה שמח ומאושר - זו תהיה ברכה לשניכם.
הדיבורים על "מלחמה בין כוחות קדושה וטומאה" מופרזים מאוד. רוב היהודים בארצנו הם אנשים טובים שלא מחפשים מלחמות. גם הדתיים וגם החילוניים מכבדים ומעריכים זה את זה ומוכנים ברצון להתחשב ולחיות יחד. גם עם חברים חילונים וגם כלפי משפחה חילונית צריך לנהוג באהבה ואחוה, הם יכבדו אותנו ואנחנו נכבד אותם. על הרקע היהודי המשותף נמצא הרבה קרבה ואחדות.
אתה צודק, אדם צריך שיהיו לו חברים בעבודה. אנשים שהוא מרגיש נוח לשוחח ולשתף אותם. אדם צריך להרגיש שהוא לא בודד בעבודה ויש סביבו אנשים שמתענינים בו והוא מתענין בהם.
הרב שלך צודק שצריך להזהר ולא ליצור ידידות עם נשים זרות.
הפתרון הוא להתקרב ולהתידד עם גברים שיהיו לך חברים טובים בעבודה. ידידות כזאת יכולה להתרחב ולהיות חברות אישית - אתה מזמין אותו אליך, ואתה מבקר אצלו. בענין זה מותר (אולי גם רצוי) שיהיו לנו חברים חילוניים - לעיתים זה בסיס לקרוב רחוקים.
עם נשים היחס שונה! יש רק חברה אחת בחיים שלנו, האשה שלנו. אל נשים בעבודה יש להתיחס באדיבות אבל לא בקרבה. צריך לומר 'שלום' ולהקשיב בנימוס למי שמשוחחת אתך. אין מקום לפתח התקרבות שהיא מעבר למתבקש מהעבודה המשותפת. לא בדיחות ולא צחוקים ושעשוע אתן, גם לא שיחות נפש על החיים ובכלל.
תסביר לאשתך שהשתלבות חברתית ואוירה נעימה בעבודה שלך יועילו גם לה בסופו של דבר. אם תהיה אדם סגור ועצוב בעבודה ותאבד את מצב הרוח - הדבר ישפיע לרעה גם על החיים בבית.
כך גם ענין הפסיכולוג, צריך להזהר אבל לא להמנע.
הרב שלך צודק שפסיכולוג לא תמיד מוביל לטוב. לכן אדם צריך פסיכולוג שיכיר את דרכו בחיים. אם תלך לפסיכולוג דתי ובעל ניסיון הוא בודאי יועיל לך. פסיכולוג לא מחפשים ב'דפי זהב'. צריך לדעת על מישהו שיש עליו המלצות ושהוא מכיר את הציבור שלנו.
אני ממליץ לך לפנות למכון שילה www.mshilo.co.il
הקשר עם המשפחה הוא חשוב וחיוני עבורנו. גם מי שמשנה את דרכו הדתית: חוזר בתשובה או יוצא בשאלה - חייב לשמור על קשר עם המשפחה שלו. לכן אל תוותר בשום אופן על הקשר עם המשפחה. אם הביקור בשבת הוא בעייתי בגלל שמירת שבת אז תדבר אתם בטלפון, תבוא לבקר בימי חול. תזמין אותם אליך.
לסיום: מתוך דבריך נראה שהרב שלך לא מבין אותך.
חז"ל אמרו: 'עשה לך רב'. צריך שאתה תרגיש שהרב שלך מכיר ומבין אותך. בנסיבות הללו אולי אתה צריך לחפש לעצמך רב אחר שיהיה יותר רגיש ויותר אתך.