שאלה
אני עובדת כמורה בסמינר. המורות בסמינר שלנו מגיעות במסירות ולא חסרות, כי אם לרגל חופשת לידה. כשצריך ממלאת מקום, המנהלת קוראת למורה מסוימת, שלא עובדת בסמינר שלנו, והיא נהיית ממלאת המקום לתקופה והולכת.
התברר לנו שכאשר ממלאת המקום ההיא נכנסת לכיתה, היא משדרת לבנות במעשים וגם במילים עד כמה הסמינר לא מתחשב בהן, ועד כמה המורות שלהן לא מקצועיות.
רצינו לבקש מהמנהלת שלא תביא אותה יותר למילואי מקום, אולם - אם לא נגיד לה את הסיבה בפירוש, היא לא תשתכנע, ותמשיך להביא אותה. השאלה אם מותר לנו לספר על דברים שידוע לנו בבירור שהיא אמרה לכיתה בה היא לימדה, וזה גרם למרמור גדול אצל התלמידות - כשאנחנו יודעות בבירור שזה יכעיס את המנהלת ויקומם אותה כנגדה.
תשובה
שלום
זה לא שמותר לכן, אלא חובה עליכן לספר למנהלת על הדברים שלכאורה היא אמרה, כיון שאם זה אכן נכון, היא מועלת בתפקידה וגורמת נזק.
כמובן שחובה להקפיד לעשות את זה על פי הלכות לשון הרע, ולכן להקפיד על התנאים שכתב החפץ חיים:
א. לספר את העניין במדוייק, וכמובן, בהנחה שלא שמעתן את זה במו אוזניכן, להדגיש שכך נמסר לכן, ואתן כלי שני.
ב. לעשות את זה רק לשם התועלת ולא משנאה חלילה, ולכן עדיף שתעשה את זה מי שאין לה משהו אישי כנגדה.
ג. אם לשיקולכן יש דרך למנוע את זה בלי לספר (כמו למשל לדבר עם המורה ממלאת המקום לפני כן), צריך לעשות זאת. אבל אם זה לא יועיל ואולי אף יזיק, אז לא.
כל טוב ובהצלחה רבה