לשון הרע בביקורת עובדים

שלום

בהלכות רכילות (כלל ט') בספר חפץ חיים הוא מסיר באלו תנאים מותר ואף חובה לספר דברים שליליים על מישהו שגורם או עלול לגרום נזק למישהו אחר.

א. לחשוב היטב האם באמת זה דבר שלילי או שמא הוא נתון לפרשנות

ב. להיות מדויק בסיפור. כלומר לא להגדיל את השלילה במאום.

ג. להתכוון רק לתועלת העניין, ולא חלילה מתוך יחס שלילי או שנאה למי שמספרים עליו

ד. אם יש אפשרות להשיג את התועלת או למנוע את הנזק בלי לספר, אז לעשות זאת ולא לספר

ה. בתנאי שלא ייגרם למי שמספרים עליו נזק שלא מגיע לו על פי הדין.

ולכן למעשה, מותר לבעלים לבדוק את העובדים שלו או לברר עליהם, כדי לוודא שהם אכן עובדים כמו שצריך ומועילים, ולא מזיקים לחברה.

ולכן מותר גם לך לשתף פעולה עם זה, אבל בתנאי ש:

א. מדובר בדברים שהם אכן שליליים ורלוונטיים לעניין (אם יש לעובד תכונה שלילית או מוזרה שלא רלוונטית לעבודה או שזה משהו שהוא לא בהכרח שלילי, אז להיזהר מלספר אותו)

ב. כמובן, לדייק בסיפור ולא להגדיל את השלילה בכלל

ג. לוודא עם עצמך שאין לך שום נגיעה בעניין, אלא אך ורק טובת החברה

ד. לא לספר אם אפשר להשיג את אותה התועלת בלי הסיפור, כלומר, אם אתה יכול לומר משהו לעובד וזה ימנע את הנזק, או אם הבעלים יכול לדעת את זה לבד, אז אתה לא אמור לספר את זה.

ה. להתאמץ לחשוב אם אין חשש שהבעלים יעשה בעקבות מה שסיפרת, משהו שאסור לו לעשות. כלומר, מותר בדרך כלל לבעלים לפטר עובד. אבל אסור לו להשפיל אותו או לשלול ממנו זכויות שמגיעות לו על פי חוק (למשל, אפילו אם סיפרו לו שעובד גנב מהכסף של החברה, אז הוא לא חייב להעסיק אותו, אבל אסור לו לא לשלם לו על מה שעבד, בגלל הסיפור הזה, כיון שזה רק סיפור, ולא דבר שהתברר בבית דין על פי ההלכה).

בהצלחה רבה