שאלה
שלום.
ביציאה מביהכנ"ס יש עניין שלא לפסוע פסיעה גסה.
האם זה תקף לטווח מרחק מסויים מביהכנ"ס ?
כלומר, עד מתי עליי לא ללכת מהר ביצאה מבהיכנ"ס ?
תשובה
ב"ה
שלום.
נפסק בשולחן ערוך אורח חיים סימן צ סעיף יב
"[מצוה לרוץ כשהולך לבית הכנסת וכן לכל דבר מצוה, אפילו בשבת שאסור לפסוע פסיעה גסה, אבל כשיוצא מבית הכנסת אסור לרוץ. ]"
הריצה [אל] בית הכנסת היא עד הפתח ומשם יש ללכת בנחת .
היציאה מבית הכנסת בתוך בית הכנסת היא בנחת ומחוץ לבית הכנסת בעודו במבואה או בשער הפנימי שהוא עדיין גבולות בית הכנסת - ילך בנחת וכשיתרחק מעט יכול לרוץ. וכל זה שהתפילה לא תראה עליו ועל הרואים אותו כמשא כבד וכתינוק הבורח... .
ועל זה אמר דוד המך עליו השלום בתהלים פרק קיט
[ חִשַּׁבְתִּי דְרָכָי וָאָשִׁיבָה רַגְלַי אֶל עֵדֹתֶיךָ:] שכשרוצה לצאת מבית הכנסת הוא מחשב את דרכיו האם לרוץ? האם ללכת ?
ובסוף הוא משיב את רגליו אל עדותיך שזה ההלכה שאסור לרוץ מיציאה מבית הכנסת.
בברכה,
עוזיאל אליהו,
.