לקראת ט' באב

שלום!

א. אכן אין לרחוץ סתם לתענוג אפילו בקרים, ורק לצורך הסרת לכלוך מותר, כגון בארץ ישראל שימים אלו הם בעיצומם של ימי הקיץ ומזיעים הרבה - מותר לרחוץ בפושרים כפי הדרוש להסיר את הזיעה, ולא להתעכב יותר מזה.

ב. אסור לאכול יותר שני [תבשילים ] בסעודה המפסקת, אך מותר לאכול עוד מאכלים לא מבושלים.

לכן לחם אינו נחשב לתבשיל (רבים נוהגים לאכול פרוסת לחם וביצה לסעודה המפסקת). דגים ותפוחי אדמה נחשבים כשני תבשילים ואסור.

ניתן לאכול גם פירות וירקות חיים, אלא שנכון שלא להתענג בפירות מתוקים רבים לתענוג, אלא רק מה שנצרך בשביל הצום (לדוגמא ענבים או אבטיח שטובים לגוף), כן כתב הבן-איש-חי.

ג. בית המקדש השני הודלק בחצות היום התשיעי ונשרף עד היום העשירי. חכמי אותו הדור קבעו שהתענית תהיה בתאריך תחילת השריפה (אף שבדורות מאוחרים היו שאמרו שאילו היו באותו דור היו קובעים את התענית בעשירי, שבו עיקר השריפה). אך מנהגי האבילות של תשעת הימים ושל השבוע שחל בו חלים גם בי' באב. למנהג האשכנזים עד חצות היום, ולמנהג הספרדים עד הערב (שו"ע או"ח תקנ"ח).

ד. לימוד בתשעה באב: מותר ללמוד דברים שאינם מסיחים את הדעת מהאבילות. בשולחן ערוך (סימן תקנ"ד) מונה את הדברים הבאים כמותרים ללימוד: ספר איוב, ובדברים הרעים שבירמיה וצריך לדלג את פסוקי נחמה), מדרש איכה ופרק אלו מגלחין (=שם נמצאים אגדות החורבן) וכן ללמוד פירוש איכה ופירוש איוב.

ה. המנהג לשבת עד חצות היום רק על הקרקע או על כסא נמוך.

יהי רצון שיבנה בית המקדש במהרה בימינו!