למה יין בפסח

בס"ד
שלום רב,
אשיב לך תחילה על ההערה האחרונה שלך - אודות המדבר.
כאשר מתארים את ישראל במדבר צריך להבין שזה לא 'מאהל בדאווי' קטן, אלא אוכלוסיה של יותר משני מליון איש (אם לא למעלה מזה).
ברור שסביב המחנה הענק הזה הסתובבו סוחרים שהביאו סחורה מרחוק. אילולא הקשר עם הסביבה הרחוקה איך אפשר היה להשיג את כל האמצעים לבנין המשכן? צריך חומרי צביעה נדירים (תכלת וארגמן) וסממני קטורת...

יש לציין, לעניין הפסח, בפועל ישראל עשו רק פסח אחד במדבר - כך מספרת התורה וכך המסורת של חז"ל.

לעקר השאלה שלך - את המתכונת המוכרת של ליל הסדר יחד עם התוכן והמבנה של 'ההגדה של פסח' גבשו סופית בתקופת המשנה.
אין ספק שחגגו פסח בכל התקופות החל מהכניסה לארץ בימי יהושע - עם קרבן הפסח ואכילתו על מצות ומרורים. אבל בימי חז"ל, כאשר ראו שהבית נחרב וישראל צפויים לגלות ארוכה, גבשו החכמים, מתוך מסורות שונות שהכירו, את המתכונת האחת המשותפת לכולם. כך עשו עם כל ההלכות: עם סוכה ושופר, עם ציצית ותפילין, שבת וכשרות וכד'

ארבע הכוסות יוצרות את המסגרת של מבנה הסדר:
כוס ראשונה לקידוש
כוס שניה להגדה
כוס שלישית לברכת המזון
וכוס רביעית להלל

הלילה המיוחד הזה - ליל הסדר, מכיל בתוכו מספר מרכיבים, בעזרת ארבעת הכוסות נותנים מקום ותשומת לב לכל מרכיב בנפרד ולא מערבבים הכל במהומה של אכילה ושתיה.

השימוש ביין אינו מיוחד דווקא לליל הסדר. "יין ישמח לבב אנוש" בהזדמנויות שונות, כאשר רוצים לתת ביטוי חגיגי לקיום מצווה מברכים שם על היין: כך בחתונה ובברית מילה, כך גם בהבדלה.