שאל את הרב

למה בתורה מייחסים כלכך הרבה עניין ללבוש (מכנסיים וכו')?

חדשות כיפה חברים מקשיבים 06/06/20 22:39 יד בסיון התשפ

שאלה

אני לא מצליחה להבין למה מייחסים לעניין הלבוש בהלכה כל-כך הרבה עניין, הרי מה שהכי חשוב זה הנשמה והאם האדם טוב ובאמת, מאמין ואוהב את ה'. אז למה זה מה שמגדיר אותי כדתייה או לא למה דווקא זה קובע אם אני מאמינה \ אוהבת את ה'?

מצד אחד אני משתוקקת לרדת למכנס ומצד שני אני לא מסוגלת. כל-כך הרבה דברים עומדים שם כמו - כיבוד הורים, לשון הרע, מראית עין וגם זה שאני מדריכה שצריכה לתת דוגמא לחניכות שלה...

אני באמת מרגישה שזה גורם לי לצער ובלבול אז למה להמשיך ולמשוך את זה עד קצה הגבול?! אני באמת מאמינה בזה שהבן אדם הרבה יותר חשוב מהלבוש אז למה שלא נתקדם כבר ונחסוך הרבה מאוד ייאוש?! וברור שאני לא לבד בזה אז למה שלא נימצא פתרון או תשובה משכנעת וככה נוכל להמשיך להאמין בשמחה ובנחת?!

בעצם השאלה שכל-כך מטרידה אותי היא למה מייחסים ללבוש (מכנס) כל-כך הרבה עניין?

תשובה

הלל יקרה שלום!

אני מבינה מהדברים שלך שאת נמצאת בתהליך של בירור והעמקה, מעריכה מאד את הרצון להבין לעומק ולפנות אלינו על מנת לקבל מענה. מקווה שהדברים יתיישבו לך על הלב, בע"ה.

בתחילת שאלתך כתבת שעניין הלבוש והצניעות הוא הקובע האם האדם מאמין ואוהב וקשור לריבונו של עולם – ושאת כלל לא מסכימה עם נקודת ההנחה הזו שרווחת בעולם שלנו. והאמת, שאני ממש איתך שם, גם אני לא מסכימה איתה. לא חושבת שיש משהו חיצוני שיכול לקבוע עד כמה אני מאמינה, עניינים בלב – שייכים הם לריבונו של עולם, רק הוא הבוחן ליבות וכליות. אם כן, למה זה נתפס כך? איך הגיעה נקודת ההנחה הזו? לפני שנברר זאת, חשוב לי שנברר משהו מקדים יותר.

אני מרגישה שמשהו בדורות הגאולה שבהם עומדים אנחנו מחייב אותנו לבחון ולברר ולהבין לעומק הרבה אמירות שבעבר קיבל אותן העם שלנו שנים על גביי שנים כברורות מאליו, סימן השאלה שמוצב עליהן היום, דורש מאיתנו – האנשים המאמינים, האנשים שרוצים להיות קשורים לאלוקים – לברר. האמת, ששמחה אני בזה. השאלות מייצרות בעיניי פתח להבנה של עולם עמוק יותר, נסתר יותר, פנימי יותר – שראוי מאד (!) שנעסוק בו.

אז בהחלט עניין הלבוש לא קובע האם את אוהבת את ה' יתברך, אך אם המחשבה הזו התקבעה כ"כ, חשוב שננסה להבין לעומק מה עומד מאחוריה, מהי בעצם מצוות הצניעות? ולמה להלכה שלנו חשוב כ"כ עניין הלבוש? למה לא 'מסתפקים' בפנים, בלבבות שלנו?

מצוות הצניעות היא קודם כל מידה, פנימית ושורשית. וזוהי גם הסיבה לחשיבותה הרבה בחיינו :

מידת הצניעות

יש ספר שאני מאוד ממליצה עליו שנקרא: "תיקון המידות" של הרב דוד אביחיל. הרב כותב שם שהשורש למידת הצניעות הוא "יראת ה', ביישנות חיובית, ראיית העולם הפנימי הנשמתי כמוקד האישיות". צניעות היא היכולת לשים את הפנים במרכז, היא מדגישה את האנושיות שבאדם. להבדיל מהאדם, בהמה איננה צנועה - בהמה מלשון "בה - מה". מה שאתה רואה בה - זה מה שהיא, אין מציאות של נסתר, של עומק, של פנימה. אך באדם להבדיל יש נשמה אלוקית! באדם יש חלקים פנימיים, עמוקים ויפיפיים שנסתרים מהעין. להבנה הזו יש השלכות רבות במציאות.

לדוגמא: אדם שמודע לנשמה האלוקית שבו, שמעריך ומודע לחלקים הפנימיים שבו, ממילא יחפש פחות להבליט את צדדיו החיצוניים. לא כי הם שליליים חלילה! אלא דווקא מתוך תחושת ערך עצמי גדולה, מתוך הכרה בגודל שיש בו, הוא פחות יחפש להתבלט ולמשוך תשומת לב. אדם כזה גם יסתכל על הסביבה שלו, על חבריו, משפחתו, על מה שקורה לו בחייו מתוך מבט פנימי. אדם צנוע מבין שהחיים הם יפים ורחבים ועמוקים הרבה מעבר למה שעיניו רואות! הוא אוהב את החיים, מעריך את הגודל שבהם ושואף לחיות את החיים במלוא הכוח והשמחה, דווקא מתוך העובדה שהוא מכיר בכמה הם גדולים. ובכמה הוא גדול.

המצווה הזו חשובה כ"כ בתורה שלנו מהסיבה הפשוטה, שהיא ממש מבטאת הרבה משורשי האמונה שלנו. היכולת להביט פנימה, להאמין שקיים טוב גדול מעבר למה שאנחנו רואים בעיניים הפיזיות שלנו – הוא יסוד שמלווה אותנו בכלל לא רק בקשר למצווה הזו. כל חיינו כיהודים נובעים מכך. כל האמונה שלנו בבורא העולם. "שמע ישראל" – המשפט שהלך איתנו לאורך דורות רבים, במצבי הקצה הקשים ביותר עלי אדמות הוא משפט אשר נאמר בעצימת עיניים. מדוע? מאותה הסיבה. גם אם אני לא רואה. גם אם חיצונית הדברים נראים לי אחרת – אני מאמין בזה שישנה מציאות פנימית. אני מאמינה במה שמעבר לעיניים שלי.

כך ביחס להיסטוריה, כך ביחס למה שקורה לנו ביום יום, וכך גם ביחס לגוף שלנו. ההבנה הזו שהגוף שלי, יקר ואהוב וחשוב – מסתיר בתוכו יהלום יקר. ההבנה שאני רוצה ללמוד להביט פנימה באדם שמולי, להסתכל אל הלב. ולא לטעות במבט חיצוני כלפיי העולם, זו מידה שאנו שואפים לבנות בנפש, ומתוכה מגיעה גם המצווה החשובה.

לבוש צנוע

אחרי שעסקנו בשורש המידה, אנחנו מבינות שהלבוש הוא "ענפים" של מידת הצניעות. לבוש צנוע הוא ביטוי לצניעות פנימית כי אם אני מייקרת (לשון יקר) את כל האוצרות הפנימיים שבי אז ממילא אני ארצה להעצים אותם ולא את הצדדים החיצוניים שבי. לגביי שאלתך על המכנסיים : מבנה המכנסיים מטבעו מבליט את רגלי האישה שזהו אזור בגוף שלנו, שמתוך כבוד גדול אליו (!) ומתוך הבנה ביחס לקודש שבו – ראוי שיהיה מכוסה, ובנוסף לכך לא בולט.

משתפת אותך במאמרים שיכולים להוסיף רבדים נוספים:

• באתר של מדרשת "בינת"- מאגר שיעורים בנושא "הלכות צניעות"/ הרב רונן טמיר

• https://www.yeshiva.org.il/ask/84926

בהצלחה גדולה בתהליך הבירור, מוזמנת לשלוח אלינו שאלות נוספות.

מעריכה,

טליה

כתבות נוספות