למה אסור לי לגעת בו?

ב"ה

ברכה ושלום,

נקודת המוצא היא שאסור לגעת כי זו ההלכה. זהו דבר האלוקים, וכך הוא ציווה אותנו להתנהג.

על כל שאלה שמתחילה ב"למה" יש שתי תשובות:
1) ככה – אשרי העם ש"ככה" לו, ככה ציווה ה' (למה יאמרו הגויים…).
2) הסבר שיקרב את ליבנו ושיכלנו אל האיסור או המצווה.

ולעצם העניין:
נגיעה היא מצווה
נגיעה היא חיבור בין איש ואשה
נגיעה מקרבת לבבות
נגיעה זה דבר חיובי וטוב
נגיעה גורמת לעינוג
יש מצווה לגעת.

השאלה הגדולה היא ה ע י ת ו י!!!

למשל בזוג נשוי יש ימים שיש מצווה לגעת שנאמר "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באישתו והיו לבשר אחד".
ויש ימים שאסור לגעת שנאמר: "ואל אשה בנידת טומאתה לא תקרב לגלות ערווה".

הקושי לקבל את איסור המגע בין המינים, הוא בשל העובדה שבחברה סביבנו הוא נחשב מותר ולגיטימי, ואפילו נימוסי. בקרב צעירים רבים שמקבלים על עצמם את איסור הנגיעה יש תחושה של חוסר. מי שהתרגל לזה מרגיש שזה חסר לו כי הוא התרגל למגע.

שמירת ההלכה בתחום זה מפתחת אצל שני המינים עדנות.

כאשר תמצאי את בן זוגך המיועד (וגם הוא שומר נגיעה), תהיו מסוגלים להתרגש מ … מגע יד אחד של השני גם לאחר הרבה שנות נישואין, שכן גם במהלך שנות הנישואין יש עת קירוב ועת ריחוק גופני.

ושוב, כמו בשאר ההלכות
השאלה אינה שאלה של כמות הנגיעות,
השאלה אינה מיקום הנגיעות,
השאלה אינה שאלה של גיל,
השאלה היא שאלת הגבולות – האם את מקבלת על עצמך את גבולות התורה?

תהיי חזקה, תתפללי לה' שתצליחי להמשיך לשמור נגיעה, שכן בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו.


בברכה,
עוזיאל