שאלה
בס״ד
שלום,
אני בת 22 ואני ממש מתלבטת לגבי לימודים.
אני ממש רוצה ללמוד רפואה ואני מרגישה שזה כמו שליחות לעזור לאנשים אחרים וזה גם ממש מעניין אותי. אבל עם זאת, אני ממש חוששת כי זה ממש משפיע על חיי המשפחה וזה דורש הקרבה וזמן. ואני ממש לא רוצה שזה יבוא על חשבון החיים הרוחניים.
השאלה אם מבחינה הלכתית זה בסדר ואם ההלכה כן מעודדת לעשות את זה למרות ההקרבה הנדרשת.
הייתי רוצה לדעת אם זאת השליחות שלי ואם זה מה שהקב״ה רוצה שאני יעשה בחיים אבל אני לא יודעת את זה ואני ממש רוצה להחליט את ההחלטה הנכונה ואני ממש מתלבטת וזקוקה לעצה.
אשמח לעזרה:)
תודה רבה
תשובה
ב"ה
שלום.
ראשית מצטער על האיחור בתשובה.
אם נטיית הלב שלך זה ללימודי רפואה אז למה לא?
אמרו חכמים ["אין אדם לומד אלא במקום שליבו חפץ " ]
וכתב החזו"א (קובץ אגרות ח"ג אגרת א) "הזיווג של החכמה עם האדם אי אפשר בלא כמיהה ותאבון."
ולכן אם יש לך כמיהה ללמוד רפואה הרי שזה הדבר שאת תעשי הכי טוב בחיים. כי לזה הנפש שלך כמהה.
ואם תכווני ותטהרי את הרצון שלימודי הרפואה יהיו לשם הצלת חיים למען עם ישראל הרי שתשרה השכינה במעשה ידייך ותראי הצלחה בלימודים שהרי הכל תלוי בטהרת הלב ובחיבור לכלל ישראל.
וכמובן לפי לוח הזמנים שיש לך תוכלי ללמוד באופן קבוע במדרשה תמידים כסדרם .
ויהי רצון שיהיה לברכה ולתועלת אמן.
בהצלחה,
עוזיאל אליהו,
.