שאלה
לכבוד הרב שלום וברכה!
איני יודע האם לרב יהיה פנאי לענות על שאלתי וכמובן שאין בכוונתי להטריח. פשוט נועצתי עם מספר רבנים בנושא ואף אחד לא ענה תשובה שסיפקה אותי.
1. מאז שהתחלתי ללמוד בישיבה גמרא בעיון ובהעמקה, אני לא מצליח למצוא סיפוק בלימוד התנ"ך שלי מאחר שאני מרגיש שהוא לא מאתגר אותי כפי שלימוד הגמרא אכן עושה. כמו כן אני מרגיש שאני מחפש משהו אחר מלימוד התנ"ך שלי- התנ"ך הוא ספר הספרים שלנו ודרכו אנו פוגשים את דבר ה', אך אני חש שלימוד התנ"ך עם הפרשנים הרגילים עוסק בשאלות על פרטים (דקדוק, פשט פסוק וכו') שאני לא מזלזל בהם אבל יש לי רצון ליותר- לראות את המהלכים הכוללים של הספרים ולמצוא את הרלוונטיות של התנ"ך לימינו ואת המסרים שלו אלינו ואני לא יודע כיצד לעשות זאת. אשמח עם הרב יוכל לעזור לי בזה.
2. עלה לי ביאור מסוים לגמרא בבא קמא אך איני יודע עם היא מסתדרת עם פשט הפסוקים ואשמח עם הרב יוכל לחוות את דעתו, אם זה לא טירחה רבה מדי. בבא קמא ז. הסתפקה הגמרא בסתירה בין הפסוק מיטב לפסוק ישיב המרבה אפילו סובין. עולא בריה דרב עילאי מחלק בין מדעתו לבין בעל כורחו ומסביר שרק בבי"ד האדם חייב לשלם ממיטב ועלה לי כיוון לבאר את דבריו תוך כדי עיון בספר המצוות לרמב"ם. במצוות עשה רלו-רלח מגדיר הרמב"ם שהמצווה היא על הבי"ד לדון בדיני השור, האש, הבור וכו אך הוא לא כותב שיש מצווה על המזיק לשלם היזקו. ספר החינוך אף מוסיף שהמצווה מוטלת רק על הראויים לדון. לפי זה ניתן לבאר ביאור חדש בגמרא: אין חיוב עצמי על המזיק לשלם את היזקו אלא שיש לבי"ד כח לקחת ממנו תשלומין. כעין זה מצינו בט"ז על יו"ד סימן קסא לגבי ריבית קצוצה שם הוא כותב שאין עליו חיוב לשלם אלא שיש לבי"ד כח לקחת ממנו. יש להדגיש שכל ביאורנו הוא לסוברים שנזיקין זה מלוה הכתובה בתורה וכלל לא היינו אומרים שיש עליו חיוב לשלם ללא ציווי התורה ואז יש מקום לומר שכאשר התורה חידשה תשלומין היא לא חידשה זאת בתור חיוב בעצמי אלא בתור יכולת של הבי"ד לכפות ולקחת, אך לסוברים שזה כהלוואה פשיטא שיש עליו חיוב עצמי. לכן כאשר הוא משלם מדעתו, אין זה מכח חיובו האישי אלא שהוא פשוט מונע מבי"ד את היכולת לבוא ולקחת ממנו מאחר שכבר אין טענה עליו שהוא חייב כסף לפלוני. מתוך כך מובן שיכול לשלם ממה שרוצה ואף מסובין מאחר שלא חייב כלל לשלם והתורה לא דיברה עליו. התורה רק אמרה שלבי"ד יש כח לבוא ולקחת ממנו ושם אמרה שהדין הוא מיטב. אמנם יש לדחות כיוון זה, מאחר שהתורה כותבת בפורש "בעל הבור ישלם כסף ישיב לבעליו" ומשמע שיש עליו חיוב עצמי ואולי יש לתרץ שהכוונה היא שכאשר הוא מחליט לשלם (אף שאינו חייב חיוב עצמי) אמרה התורה שיכול לשלם מהכל ובעצם הגדירה במילים הללו שאין עליו חיוב עצמי ולפי ביאור זה מדויקת מאוד לשון הגמרא כאן מדעתו וכאן בעל כורחו ולא נקטה כאן בבי"ד וכאן מחוץ לבי"ד מאחר שבעל כורחו הכוונה מכח חיוב (ובאופן כללי גם לאדם שיש עליו חיוב אישי שמשלם אותו ללא כפיית בי"ד במובן מסוים אין זה מדעתו מאחר שהסיבה שהסכים לכך היא שיש עליו חיוב ויש בזה בחינה של בעל כורחו ומצוות מלך ואילו מדעתו הכוונה ללא חיוב אלא שאצלנו כאשר משלם מחוץ לבי"ד זה מדעתו ואין חיוב וכאשר משלם בעל כורחו זה מכח חיוב וזה רק בבי"ד) וצ"ע . אביי דוחה את דברי עולא בריה דרב עילאי ואומר שנכון שהמצווה מתחילה, לא מחיובו האישי של האדם אלא מהיכולת של הבי"ד לכפות, אך מתוך כך נוצר אצל המזיק חיוב אישי ולכן אם בי"ד יכול לכפות מיטב, אף על המזיק נוצר חיוב אישי לשלם ממיטב. לסיכום: השאלה שלי האם ניתן לומר שאין חיוב עצמי לדעת עולא בריה דרב עילאי או שמא מהפסוק של בעל הבור ישלם מוכרח שיש חיוב?
תשובה
שלום וברכה
יישר כוח על הבירור הלימודי והרעיוני שאתה עוסק בו.
אתה צודק מאוד כי הכלים ללימוד תנ"ך בעיון והעמקה שונים בצורה משמעותית מהכלים הנדרשים ללימוד הגמרא. האתגרים בלימוד זה הם אחרים – אבל לא יהיה זה נכון לחשוב שהם לא קיימים. האתגר העיקרי בלימוד תנ"ך הוא גיבוש תמונת עולם כוללת העולה מתוך התנ"ך, על סוגיות היסוד של החיים, הקשר עם הקב"ה, התנהלות ההיסטוריה, הצדקה והמשפט, ועוד עניינים רבים אחרים הקשורים בכך. הדרך פותחת מטבע הדברים בלימוד פסוקים, בגיבושם לפיסקאות והשאלה מה למעשה כתוב כאן; הרחבה למקומות נוספים בתנ"ך; ואט אט מהלך כללי של הדברים. בשנים האחרונות נכתבו אין ספור ספרים, מאמרים וכדו' העוסקים בדרך זו של לימוד. אני מציע לקרוא את המאמר של הרב יואל בן נון - http://bit.ly/3d4o8Mx. על מהלך מסוים בתנ"ך ותפקיד הנבואה אשמח אם תקרא את ספרי: יראה ללבב (https://www.ybook.co.il/book/6000/page_6212).
הדברים שכתבת על בבא קמא יפים מאוד. סביר להניח שהם קשורים לכך שמהסוגיות עולה שהתשלום הוא בבחינת עונש ולא בבחינת פיצוי על הנזק. זהו נושא כללי בדיני נזיקין, שנידון בהרבה שיעורים כלליים של ראשי ישיבות, וגם בספרים כוללים של יסוד דיני נזיקין שבתורה.
כל טוב ויישר כוח