שאלה
שלום וברכה
אני נערה בכיתה י'. ב"ה זה שלב שבו אני מתחילה לחשוב על בניין הבית שלי. מתחילים לצוץ בי חלומות ושאיפות על הבית שאבנה, על חינוך הילדים שלי, על הזוגיות עם בעלי. כמובן שאלו עוד ניצנים ובהמשך הדברים הללו יתבהרו ויתחדדו.
בעקבות המחשבות האלו עלתה בי שאלה:
גדלתי בבית עם הורים מקסימים, שמשתדלים לגדל אותנו ככל יכולתם. ובסה"כ אני מעריכה אותם ומנסה להודות לה'. רק ש... הזוגיות בניהם היא לא מי יודע מה טובה. ובסופו של דבר ראיתי הרבה דפוסי התנהגות לא נכונים. בכללי הבית שלנו לא כ"כ תורני, אין שיח עמוק, אין רוחניות, דבר שמאוד מפריע לי בכללי לגדול בבית הזה.
אני ב"ה התחזקתי מאוד והלכתי לאולפנה עם פנימייה כך שאת רוב החינוך אני מקבלת מהאולפנה, כי הבנתי שבבית שלי אין מענה לצרכים בסיסיים (שהם רוחניים וכן הלאה). בקיצור. אני לא רוצה כזה בית בעתיד. רוצה לבנות אותו על יסודות התורה והטהרה והקדושה.
אני לא רוצה להמשיך את ה'מסורת' הזו שאין שיח פנימי ועמוק ואין עבודת מידות בזוגיות,
שמעבירים חיים שלמים בלי לדבר או בלי לאהוב באמת. אני רוצה בית בריא בע"ה, זוגיות בריאה, לחנך את הילדים שלי באהבה. ואני יודעת שזו עבודה קשה ובע"ה מוכנה לעבוד קשה מאוד כדי שאזכה לטוב הזה כמובן עם הרבה תפילות.
רציתי לשאול אם זה שייך שאלמד קצת על זוגיות? ז"א לשמוע על כך שיעורים באינטרנט או אפילו לקרוא על כך ספרים (כמובן אלו ששייך שאקרא)? כי כמו שאמרתי יש לי הרבה דפוסי חשיבה שנראה לי שהם מעוותים מהבית, ואני רוצה לגדול עם תפיסה אחרת על זוגיות ועל איך זה אמור להיות בריא ונכון, שאבוא לחיים עם תפיסה נכונה וכן בע"ה עוד כמה שנים כשאצא לדייטים לצורך מציאת בעלי היקר.
אשמח לשמוע מאוד אם זה הגיוני שאעשה את זה
או שזה מוקדם מידי? אולי לחכות קצת?
וכן אם יש דברים חשובים ונקודות אחרות- אשמח להחכים ולשמוע:)
ישר כוח ותודה רבה
אשרייכם!!!
תשובה
שלום יקרה!
קודם כל אני רוצה להגיד לך שהתפעלתי מאוד מהנושאים שמעסיקים אותך. התרבות הכללית שמקיפה אותנו מעבירה לנו כל הזמן מסרים מנוגדים לרצון העמוק הזה לבנות משפחה יציבה ואוהבת, מלאה בשמחה וטהרה. ולשמוע את הרצון הגדול שלך לבנות בית כזה, את החלומות הגדולים האלה בעיקר כשאת כל כך צעירה- זה ממש מפעים!
הרצון שאת מביעה לבנות את הבית שלך באופן נכון ומדויק על אף שאת ראית דגם אחר, הוא מאוד משמעותי והוא חלק מהבירור שאת מבררת מי את, מהם חלומותייך ושאיפותייך. ההבנה שאנחנו שונים מההורים שלנו, היא ההבנה שמובילה לבסוף לבניה של אדם בוגר, עצמאי ומגובש. והשלב שאת עוסקת בו, שלב של בירור עצמי מול המקומות בהם גדלת, בחינה של התכונות והערכים שאת בוחרת לאמץ - ולעומתם התכונות והערכים שאת בוחרת להשאיר בחוץ ולאמץ אחרים ומבוררים יותר, הוא מאוד טבעי, בריא ונכון.
"כוח הרגע" לעומת "כוח העתיד"
יש בנו כוח חזק שתמיד דוחף קדימה. קשה לנו לחיות את ההווה. הכוח הזה הוא כוח מניע משמעותי, העולם מתקדם בזכות העובדה שאנשים לא עוצרים ברגע, אלא שואפים כל הזמן ליצור ולהתפתח הלאה. אך מצד שני יש בכוח הזה גם מוקש משמעותי, לפעמים הדחיפה הבלתי פוסקת להתקדם וליצור את העתיד, מונעת מאיתנו לחיות בהווה ולחוות את השלבים שהוא מעביר אותנו. ליצור את האיזון בין "כוח העתיד" הדוחף אותנו כל הזמן אל עבר המטרות שלנו, לבין "כוח הרגע" שהרבה פעמים חי בצורה הרבה יותר פשוטה- זה מאוד לא פשוט, בעיקר לאנשים אידיאליסטים שכוח העתיד מפעיל אותם בצורה חזקה מאוד.
אבל האמת היא שכדי ליצור חיים מלאי עוצמה אנחנו חייבים את שני הכוחות האלה. העתיד צריך תמיד להזכיר לנו את הגודל אליו אנחנו שייכים, ויחד איתו הרגע צריך לבנות אותנו מלאי חיים, מלאי עוצמות, ומלאי שמחה. ויתור על כוח הרגע יגרום לנו להסתכל אחורה כשנגיע למאה ועשרים בתחושה שפספסנו את כל החיים שלנו- כי תמיד חיינו את השלב הבא. ולעומתו ויתור על כוח העתיד עלול לגרום לנו לחיות חיים סתמיים וחסרי משמעות.
אפשר להמשיל את כוח הרגע לכלי עבודה. כשאדם בונה בית אין לו עניין בבטון או בשלד, הוא רוצה שיהיה מקום שאפשר לגור בו. מה שייתן לבית את צורתו הסופית הוא התוכנית האדריכלית שבונים על פיה, אבל מצד שני כל ההתעסקות במהלך הבניה היא בכלי העבודה, בחומרי הבניין. העתיד הוא התוכנית הפנימית על פיה אנחנו מכוונים את חיינו, אבל כדי להצליח להביע אותה במציאות, היום יום שלנו מתעסק בעיקר בחיי הרגע - וככה דווקא שם נמצא כל הגודל.
איזה כוח חשוב יותר בגיל הנעורים?
ואני חוזרת אל השאלה שלך: את מביעה כאן עוצמה מאוד גדולה של כוח העתיד שזה דבר גדול מאוד, את בונה פה לטווח ארוך ואת שואפת שהחיים שלך יהיו מלאי גודל. כדי לבנות את המקום הזה בפועל אני חושבת שהדרך הנכונה ביותר היא דווקא ההתרכזות ברגע. המטרה האמיתית שלך היא לבנות חיים מלאים ועוצמתיים, חיים מאירים - והחיים מאירים דווקא מתוך הרגע, מתוך ההדרגה בה נבנים הדברים שלב אחרי שלב בדרך בה ברא הקב"ה את עולמו.
לשלב בו את נמצאת היום יש תפקיד חשוב מאוד- זה שלב של התבררות וצמיחה. שלבי ההתבגרות הם השלבים שאולי הכי חשובים בתהליך העיצוב של אדם בוגר. עכשיו את לומדת מי את, מה את אוהבת לעשות, מה חשוב בעינייך, מה מתוך מה שקיבלת מהבית, מהמחנכים ומהסביבה את בוחרת לאמץ - ולא פחות חשוב מזה - מה לא שלך. זה לא סתם שבשנים האלה הקב"ה יצר מציאות שהאדם מתפתח לבד, ורק לאחר תהליך הבירור הזה הוא מתחתן. הריכוז בעצמי בשנים האלה הוא לא אגואיסטי. הוא נצרך מאוד כדי שבעתיד תוכלי לתת במלוא הכוחות והעוצמות.
להצליח לבנות את החיים בגדלות בשלב הזה, יכול להיות ההכנה הטובה ביותר לקראת הבית שלך. גם לאחר החתונה, הכוח של השהיה ברגע, הוא יהיה הכוח המרכזי שיניע את הבית שלך - ואם כך ההכנה הטובה ביותר למקום הזה היא ללמוד ליישם את זה כבר עכשיו.
תנסי לחשוב אילו כוחות בהווה שלך יכולים לבנות בך את אותן התכונות שאת מייחלת שיהיו בך בביתך. אני אתן כמה דברים שבעיני הם משמעותיים מאוד ותנסי להוסיף בעצמך רעיונות נוספים שמתאימים לך.
שמחה: שמחה היא מפתח משמעותי מאוד, תנסי לגדל בתוכך חיים שמחים, אוהבים, לראות את השמח והטוב סביבך. להתעסק בדברים שמשמחים אותך, לפתח תחביבים, לשמוח גם מדברים קטנים.
הארת פנים: את יכולה להפיץ כל כך הרבה טוב סביבך רק מלחייך לסובבים אותך.
חסד: תנסי לראות מי מסביב צריך את עזרתך, אפילו בדברים קטנים- להתרגל להיות אדם שנותן.
תקשורת: ללמוד לתקשר בכבוד- ללמוד להקשיב לאדם שעומד מאחורי המילים.
תנסי לחיות חיים עשירים ומלאים, את הרגע הזה ולא את העתיד לבוא. אני מאמינה שזה ייתן לך ולבית שלך הרבה יותר מאשר ללמוד כרגע ספרים בנושא הזה, שזה גם יכול להביא הרבה ברכה אבל תשימי לב שזה לא תופס יותר מידי מקום. התפקיד שלך עכשיו הוא לגמרי הרגע הזה - וברגע הזה יש אינסוף מרחבי פעולה והתפתחות. ברגע הזה את חיה לא פחות מהרגעים שיבואו, כשתגיעי לשלב הבניין הזוגי, תנסי להתחבר לחיים האלה.
ובעזרת ה' כשתגיעי לשלב הזה, יהיה לך מספיק זמן ומקום ללמוד ולהעמיק בנושא החשוב הזה, ועל גבי הבסיס שאת בונה עכשיו, גם הלימוד הזה יהיה הרבה יותר משמעותי ובשל.
בהצלחה רבה בכל!
ראשית