לחץ להתחתן עם מישהו

שאלה

בס"ד

שלום רב,

אני נמצאת בתסבוכת ואני מקווה שבע"ה תבוא על פתרונה במהרה...

יצא לי לצאת עם בחור במשך שנה. מסורתי, ללא כיפה וציצית, הולך לבית כנסת בשבת ושומר שבת. משכיל. ובכללי בחור טוב. לא התלהבתי ממראהו אבל ההורים אמרו שלא להתייחס, אז אני משתדלת.

אני יודעת שהדבר הכי חשוב בבן זוג זה האופי אבל עם זאת קשה לי עם העובדה שהבחור לא כמו שחיפשתי. תמיד רציתי בחור דתי, בית דתי, שבת כמו שצריך וכו'..

דיברנו על זה כמה פעמים ואין מצב כרגע לשינויים כאלה מבחינתו. הפסקתי ללחוץ עליו עם זה, כי שוב, ההורים אמרו שהכי חשוב האופי.

בנוסף, יש לו בעיה פיזית אבל ב"ה היא לא מפריעה לתפקוד יומיומי בעבודה וכאלה, רק קצת מביכה...וגם עליה הבלגתי- האופי הכי חשוב..

כשהתחלנו לדבר על חתונה עלו בי חששות כבדים,

והחלטתי להפרד. פשוט הרגשתי שזה לא זה.

הבעיה מתחילה כאן: אבא שלי לקח את זה באופן קשה מאוד, בלשון המעטה. מבחינתו, זה הבחור המושלם בשבילי- לא צריך להסתכל על כיפה רק על אופי, ואם הוא מתייחס אליי טוב זה שווה הכל.

אני לא הסכמתי. זה הגיע למצב שאנחנו לא מדברים יותר. התעלמות מוחלטת. הוא כועס עלי מאוד ולא מוכן לסלוח לי על שאני זורקת את זיווגי ומצערת אותו. הוא קצת מבוגר וכל הזמן מאיץ בי. אני מבינה אותו אבל אני פשוט מרגישה שזה לא זה. אני לא יכולה להתחתן איתו.

אני מרגישה שאם אעשה זאת אתחרט.

מה עושים? ניסיתי לדבר ולהסביר, שום דבר לא עוזר.

האם אבא שלי צודק? האם אני צריכה לעזוב את כל התחושות והפחדים בצד וללכת על זה ולהתחתן, כי רק האופי חשוב? כי לא משנה רמה דתית/ משיכה/ אהבה שאין וכו'...?

האם אני חוטאת בכיבוד הורים? (הנושא תמיד גורר ריבים...)

אני כ"כ מתוסכלת. עצובה. מיואשת. ובמיוחד עייפה מכל המצב הזה..

אשמח לעצה קטנה.

תודה מראש ובשורות טובות.

תשובה