שאלה
בס"ד
שלום,כבוד הרב!
אני שומרת נגיעה, ופעם אחת כשהלכתי לרופא שיניים אז התברר לי שמעכשיו הוא יהיה רופא השיניים החדש של המשפחה, בקיצור בשביל היכרות מינימלית, אז הרופא שיניים שלח את ידו בשביל לחיצת יד רשמית, ותו לא. אני כמובן לחצתי ממש מתוך רשמיות. אבל אח"כ ממש הצטערתי על זה, אני יודעת שזה לא כזה קריטי כמו לחיצת יד לחבר אבל בכל זאת, לאחר שעיינתי בהרבה (אבל הרבה מקורות) התאכזבתי מעצמי שפשוט הרשיתי לעצמי ללחוץ יד לגבר, כי אני לא בחורה שנותת לכל אחד לגעת בי,וכל מי שרוצה ללחוץ לי יד יודע שאני לא לוחצת יד לבנים, (אבל אין לי מושג למה לחצתי לו יד) ולכן אפילו נגיעה קטנה עיצבנה אותי.
אני מתחבטת שעות בשאלה אם זה באמת היה נורא,ואם כן מה לעשות?
ממש תודה רבה.
תשובה
בס"ד
למה "אני [כמובן] לחצתי ממש מתוך רשמיות". למה זה כל כך מובן שאת צריכה לותר על עקרונותיך בשביל כבודו. איפה הכבוד שלך?
ועוד אומר לך שלחיצת יד לרופא היא יותר חמורה מכל אדם אחר. הרופא נוגע במטופלת שלו תוך כדי טיפול וכל ההיתר לכך נובע מכך שזו לא נגיעה של חיבה. היתר שלו והיתר שלך שיגע בך.
עם רופא חשוב יותר מכל להקפיד שזה יהיה ללא כל חיבה ו"לחיצת יד" היא "אקט של חיבה".
ובכן. אני שלם את התחושה של ההחמצה שלך. אבל דעי לך שיש לענין הזה "תיקון". וחלק מהתיקון שלך זה שיקראו את הסיפור שלך אנשים אחרים כאן באתר והם יהיו מוכנים להתקלה כזו ויעמדו בה בכבוד: "סליחה אני לא לוחצת יד".
גם את צריכה לומר את הדבר הזה לחברות שלך - היו חזקות!!.
בכלל צריך לתרגל את זה:
אפשר לעמוד מול המראה ולהתרגל לומר פעם אחר פעם: ["סליחה אני לא לוחצת יד".] (רק שלא יראו אותך עושה את זה, ויחשבו מחשבות מוזרות).
לא יקרה כלום. תאמינו לי. לא צריך לומר את זה בכעס. רק במבט טוב: ["זו האמונה שלי"].
היי חזקה!!
אף פעם לא עצובה!!
בהצלחה