שאלה
שלום.
אני מתמודדת זמן רב עם בעיה, מדי פעם יוצא לי להכשל במראות אסורים.
זה לא דבר יום יומי אך מידי פעם אני מרגישה איזשהו דחף גדול לראות דברים לא צנועים ואני לא מצליחה לשלוט עליו. ובמובן מסוים אפילו רוצה בזה ונהנת. אבל אחר כך מגיעות רגשות אשם וצער.
שאלתי היא מה אני יכלה לעשת קודם כל כדי שהרצון הזה ימוגר ממני, וגם אם הוא ישנו איך מתמודדים עם הדחף הזה?
זה ממש יושב לי על הלב, ומעציב אותי כשאני נכשלת.
אשמח אם תהיה לך תשובה עבורי.
תודה רבה!
תשובה
בס"ד
שלום רב,
השאלה שלך מביאה אותנו לתחום רחב בהלכה - תחום שלעיתים נראה לנו (בטעות!) מכביד ומיותר = סייגים.
סייג פרושו 'גדר' - כמו שעושים גדר לפני תהום כדי שלא יפלו אליה.
לדוגמה: איסור ייחוד איש ואישה במקום שלא רואים אותם הוא משום סייג - שלא יכשלו חלילה בעבירה ממש (זו דעת הרמב"ם - איסורי ביאה פרק כב הלכות יט - כ).
המצב שאת מתארת אומר שבשעת העבירה כוח הרצון שלך נחלש והוא לא מצליח לעצור אותך. לכן את צריכה להתנהג בדרך שתמנע ממך להגיע בכלל למצב שמאפשר עבירה.
את צריכה ללמוד את עצמך - באלו נסיבות את עלולה להכשל?
באיזה מקום וזמן זה מתאפשר: כשאת לבד עם המחשב? כשאת עצובה? כשאת משועממת...
כאן עליך להקדים תרופה למכה - למנוע מעצמך מלהכנס למצב כזה:
לא להיות לבד עם המחשב במקום שאין עוד אנשים.
לא להתבודד עם המכשיר הנייד כשאת עצובה או משועממת וכד'
כשהרצון חלש - הרגלים נכונים יכולים לשמור עלינו, אבל לשם כך צריך להתמסר להרגלים הללו ולא לוותר לעצמנו.
בהצלחה!