לא מרגישה חלק מהשבט

שלום רחל יקרה.

מה שלומך?

שמחה לקרוא שעל אף הקושי החברתי, הסניף חשוב לך ואת רוצה להיות חלק ממנו. זה מראה שאת מקבלת ממנו ויש לו מקום חשוב אצלך.

כל התלבטות או קושי בחיים יכולים לפתוח לנו הזדמנות לשינוי. אנחנו יכולים לבחור להעז ולשנות מעט מהרגלנו ואנחנו יכולים להישאר במצב הנוכחי שייתכן שסביר להניח שהוא נוח לנו. לא תמיד הבחירה להעז נכונה ולא תמיד הבחירה לשמור על המצב הנוכחי נכונה. תלוי בסיטואציה וברווחים שאנחנו יכולים להרוויח מכל בחירה. למשל, את יכולה לבחור להישאר במעגל החברות שלך מהאולפנה ולצאת אט אט מהסניף, אך את יכולה גם להתחבר עם הבנות האחרות וכך להגדיל את מעגל החברות שלך ואת ההנאה שלך בסניף.

זו יכולה להיות הזדמנות לגיבוש עם שאר השבט. נכון, זו לא בהכרח הזדמנות קלה. היציאה ממקום הנוחות שלנו לא קלה בכלל, כפי שנרמז משמה: "יציאה מאזור הנוחות". אך היא עשויה לקדם אותנו למחוזות חדשים שלא הכרנו עד עתה. אולי החופש יכול להוות מקפצה לגיבוש השבט ולאפשר לך להכיר את שאר הבנות בשבט. מציעה לך לפנות למדריכות שלך ולדבר איתן על העניין החברתי ולבקש מהן לעבוד עליו ביחד. לצד זה, מציעה לך לנסות להתחבר לאט לאט לבנות מהאולפנה האחרת. את יכולה להציע להן ללכת לבלות יחד (ים, בריכה, יציאה בערב לפיצה, סתם לשבת בערב ולדבר), להתנדב יחד וגם סתם יכולה ללוות אותן הביתה בסיום הפעולה.

בשאלתך אפשר להרגיש את הרצון שלך להיות חלק מהסניף, לחוות את החוויות ולהדריך בסופו של דבר. הרצון הזה יכול לסייע לך לעבוד על גיבוש, גם אם זה לא קל ולא נעים. אני מאמינה שהרצון הזה ייתן לך כוחות לממש אותו.

בהצלחה רבה!

מוזמנת לפנות אלינו שוב בנושא זה ובכל נושא דרך האתר, הווטסאפ או המוקד הטלפוני שלנו: כוכבית 8298

כל טוב,

רינת

(השאלה פורסמה בהשמטת פרטים בגלל תקלה בכתובת המייל של השואלת)