הניגודיות בעבודת ה': למה לפעמים אני מצליחה ולפעמים נכשלת?

שלום יקרה.

מה שלומך?

את צודקת. נורא מוזר שרגע אנחנו מרגישים דבקות רוחנית, מתכוונים בתפילה ועוזרים בבית ורגע אחרי זה אנחנו מברכים בלי כוונה ואולי מתבלבלים בברכה הנכונה ומתעצלים לקום כשאבא מבקש משהו. המצב המוזר הזה הוא טבעי לנו, אנשי בשר ודם שהכוח המעשי מושך אותנו אליו. נכון שיש בנו חלקים אלוקיים ("חלק אלוק ממעל") המושכים אותנו למעלה, אך יש בנו גם יצרים ארציים המושכים אותנו למטה, לענייני העולם הזה. בגלל המציאות הכפולה הזו, אנחנו מרגישים את הניגודיות הזו ביתר שאת בדיוק כפי שתיארת. למעשה, הרגשת הניגודיות הזו מראה שאת רוצה להתקרב אל אלוקים ולהשיג את קרבתו, והרצון הזה יסייע לך להתקרב אל ה'.

מה עושים עם הניגודיות הזו? קודם כול כפי שכתבתי, מבינים שהיא טבעית והיא עשויה להגיע בכל כמה זמן. רובנו לא יכולים להיות מחוברים מאה אחוז כל הזמן לריבונו של עולם כי כמו שאמרנו, ענייני העולם הזה מושכים אותנו למעלה. הניגודיות הזו מושרשת במציאות ולכן גם התורה קבעה לנו זמני חיבור מדויקים שבהם נטעין את עצמנו באנרגיה רוחנית להמשך החיים: אם זה בתפילות היומיות, אם זה בשבתות ואם זה בחגים השונים. בכל זמן כזה אנחנו מתחברים שוב לחלק האלוקי שבנו, נושמים ממנו ויוצאים איתו לעבודת היומיום. מעבר לזה, הרבה מהדרשנים של הדורות האחרונים עוסקים בניגודיות הזו וחלקם מכנים אותה "רצוא ושוב".

החיים, ובפרט החיים הרוחניים, אינם סטטיים. כמו גלים. לפעמים יש גל גבוה ולפעמים יש גל נמוך. כשאנחנו באים לים אנחנו לא צפים כי זה בלתי אפשרי (חוץ מים המלח). אנחנו שוחים עם הגלים, לפעמים נותנים להם לעבור מעלינו ולפעמים מדלגים מעליהם, כך או כך אנחנו אקטיביים. בחיים אנחנו שואפים לשחות ולא לצוף. אנחנו רוצים לחיות את החיים כפי שהם, במלוא עוזם וכוחם. כשמגיע גל גבוה, כלומר התמודדות וקושי מורכבים יותר, לא נתעלם מהם אלא ננסה להבין איך נכון לנו להתמודד איתו – אפשר לחשוב מה הקושי בא ללמד אותי או על איזה תחום הוא רומז לי שעליי לעבוד כרגע.

לכאורה, לפי זה, מה, תמיד יהיו התמודדויות בעבודת ה'? החיים מלאים בהתמודדויות אבל אם נעבוד על ההתמודדויות נוכל להפוך אותן להרגל ובכך להתמודד עם דברים אחרים, לגדול מהם ולעלות קומה בנפש. כלומר אם אעבוד על לשון הרע, אנסה בהתחלה שעה ביום ועם הזמן ארחיב את הזמן, יהיה לי קל לא לדבר על אחרים, וכך אוכל לעבור לעבוד על עניינים אחרים בעבודת ה'. באנו לעולם לעבוד ועם הזמן אנחנו עולים ברמת העבודה. כדאי להתחיל מדברים שקל לנו לקיים או לעשות, לקבע אותם בלו"ז היומי שלי, להפוך אותם להרגל ואז להמשיך לדברים שפחות פשוטים לנו. אם נתחיל בדברים הקשים לנו, ייתכן שאם לא נצליח מיד, נתייאש ולא ננסה שוב. לכן אפשר להתחיל בדבר שאנחנו כבר עושים ולהתחזק בו עוד, למשל, אם אני עוזרת בבית בקלות, לחפש עוד דברים שאני יכולה לעשות בבית או לעזור בשמחה יותר, בלי שיתחננו שאעזור.

דבר אחרון שחשוב לזכור בעבודת ה' הוא ערך המאמץ. יהיו כישלונות, כמו כל דבר בחיים. אך בניגוד לעולם המעשה, עבודת ה' אינה נמדדת בתוצאות אלא בהשתדלות. "לפום צערא אגרא" – לפי הצער, כך השכר. אנחנו לא נמדדים רק אם קיימנו מצווה אלא במאמצים שהשקענו בקיום המצווה. כך גם עלינו להסתכל על עצמנו ולהעריך את מאמצינו ולא רק את המעשה עצמו. מעבר לכך, ההתמקדות בתוצאה מביאה איתה לחץ להשיג את המבוקש, ואז מרוב לחץ איננו מצליחים לעבוד כמו שצריך להשגת המבוקש. אם נרפה מהרצון להגיע אל המטרה ונתרכז בדרך ובעבודה, ייתכן שנרוויח גם עבודה מדויקת יותר ובין כה וכה תוצאה טובה יותר.

מוזמנת להעמיק בנושא בספרים רבים כמו מסילת ישרים, אוהב ימים ומי שטעם יין הונגרי. וכמובן מוזמנת לפנות אלינו שוב באתר, בוואטסאפ ובמוקד הטלפוני - כוכבית 8298.

בהצלחה רבה.

רינת