שאלה
בעזרתו יתברך!!!
שלום רב.
אני בת 14 וברוך ה' בחצי שנה האחרונה היתחזקתי בצורה משמעותית ממש!
אבל יש לי בעיה....
עכשיו אחרי שהיתחזקתי הרבה אמרו לי שאני בוגרת בצורה שהם לא האמינו שילדה בגיל שלי יכולה להיות, אני מרגישה שונה לחלוטין (!) מהחברות שלי! (בדעה, בהיתנהגות, בדיבור וכו') (אני מניחה שזה בגלל שהתחזקתי והיתבגרתי יותר מהר בצורה משמעותית) ובעיקבות זה אני מתרחקת מחברות שלי, פתאום הם ניראות לי אחרת לגמרי. כשהם אומרות לי מה הם חושבת על כל מיני דברים אני לא מצליחה להבין איך זה יכול להיות? הרי זה כל כך לא יפה. (זה נישמע כאילו אני מנסה להשוויץ עם דרך החשיבה שלי אבל אני ממש לא! לא מצאתי דרך אחרת לנסח זאת...) אני מרגישה שאני רוצה להישאר חברה שלהן אבל אני לא מצליחה! כל מה שאני חושבת ועושה ההפך הגמור מהם! דיברתי עם אנשים שמכירים אותנו טוב, והם אמרו לי שאולי אני צריכה לקחת קצת זמן מרחק, זמן לעצמי...
אני פשוט לא יודעת מה לעשות....
לפעמים זה מוריד לי את האמונה, אני חושבת שאולי כל זה לא שווה ואני צריכה ללכת לאט לאט באמונה, אבל אז אני חושבת למה לא שווה? הרי להיתחזק זה דבר ניפלא דבר טוב שאני מאחלת לכל אחד!!!! אפילו לפעמים ניסיתי לחזק אותן אבל יש להם שאלות שאני לא יודעת לענות עליהן אני למרות הכל בת 14 כולה.
אני לא יודעת מה לענות להן, למרות שאני יודעת את התשובה (אם אפשר לקרוא לזה כך) לדוגמה: אחת אמרה לי: אני מאמינה שיש אלוקים אני מאמינה שהוא זה שיצר את העולם המופלא הזה אבל אני לא מבינה למה הוא בחר בנו לעם סגולה! הוא כל יום ממית אותנו בפיגועים בתאונות ברצח בין אחים!!! אז אם הוא כל כך אוהב אותנו למה הוא עושה את זה??????
ואני פשוט ישבתי שם ולא ידעתי מה לענות!
בעייני זה שאלה שאי אפשר לענות עליה, כי את דרכי ה' רק ה' יודע! אמרתי לה את זה, והיא אמרה זה לא תשובה את זה אני כבר יודעת אז אמרתי שיש דברים שיקרו לך והם יכולים להיות גרועים ממש ורק לאחר כמה זמן יתברר שיצא מהם טוב! אפילו אם זה 40 שנה! יכול להיות שהם מתים בגלל שהם חטאו הרבה או בגלל שהם גמרו את השליחות שלהם או לא יודעת מה אז היא אמרה לי שלגמור את השליחות ולהיות בעולם הבא זה הרי דבר ניפלא אז למה להיתפוצץ בפיגוע בגלל דבר טוב???
ואין לי תשובות....
ואז התחלתי לחשוב שאולי אין לי בכלל תשובות, ואני מאמינה כי זה אמונה שקיימת בי אבל ב
תשובה
ב"ה
ברכה ושלום.
אני חושב שעובר עלייך תהליך טבעי מאוד !
את לא צריכה לפחד משאלות ומהתמודדות עם השאלות או התמודדות עם החברה.
את נמצאת בשלב שאת בונה את האישיות שלך ,
את נמצאת בשלב שאת בונה את הנשמה שלך .
וזה מאוד טבעי לשאול .
אסור לך להשאר בשלב של השאלה.
עלייך לעבוד קשה עד אשר תמצאי את התשובה שתניח את דעתך אסור להתייאש בזה.
ולפעמים ההתמודדות היא קשה ,אז מה ?
זכורי קשה באימונים -קל בקרב.
וככול שיהיה לך יותר קשה סימן שאת בעליה !!!
כי החיים הם כמו באפניים:
אם קשה סימן שנמצאים בעליה,
אם קל סימן שנמצאים בירידה,
ואסור לעמוד במקום כי אז נופלים.
"וידעת היום והשבות אל לבבך כי השם הוא האלוקים בשמים ממעל... ,
קראתי את מכתבך כמה פעמים .ואני חושב שכדאי לך להתייעץ עם מורה/רב שאת מעריכה ושהוא מכיר אותך ואת אישיותך ואת סביבת חייך.
חזקי ואמצי !!!!!!!!!
עוזיאל.