כריכות הציצית

א. כדי שתהיה הציצית "על כנפי בגדיהם" צריך שיהא הנקב שתולין בו הציציות במרחק של 3-1 אצבעות משפת הבגד. מרחק גדול יותר הוא 'בגד' ולא 'כנף'; מרחק קטן יותר הוא 'תחת הכנף' ולא עליו. במידות זמננו המרחק הוא 6-3.5 ס"מ משפת הבגד.

ב. אשכנזים נוהגים לכרוך את החוט הארוך סביב 7 הנותרים בין כל קבוצה של 2 קשרים. ספרדים נוהגים ליצור חוליה בכל כריכה, היינו להכניס את החוט הארוך בתוך עצמו כמין לולאה בגמר כל סיבוב.

ג. לדעת הרמב"ם כל קבוצת כריכות תהיה לא פחות מ7- ולא יותר מ13-. לדעת השו"ע הסדר הוא: 2 קשרים, 7 כריכות, 2 קשרים, 9 כריכות; 2 קשרים, 11 כריכות, 2 קשרים, 13 כריכות, 2 קשרים. 40 הכריכות מצטרפות לגימטריה של "ה' (26) אחד (13)" ועוד השם בעצמו. בציצית של רבי שלמה מולכו היו הכריכות בסדר של 10-5-6-5 כמנין שם הוי"ה (26). אנו נוהגים לעשות בטלית גדול 39 כריכות, ובטלית קטן 26 כריכות.

ד. טוב לחלק את רצף הכריכות לחוליות שבכל אחת מהן יהיו 3 כריכות.

ה. אורכם של חוטי הציצית צריך להיות לפחות 12 גודלים (24 ס"מ) משפתו של כנף הבגד. חלק הציצית שמונח על כנף אינו בחשבון. בדיעבד, אם עשה פחות - כשר. וכן אם היו כשיעור והתכווצו בכביסה - כשר.

ו. 12 גודלים אלה נחלקים ל4- גודלים גדיל (קשרים וכריכות) ו8- גודלים ענף (חוטים חופשיים). גם בשיעור גדול יותר, יש לשמור על יחס זה של 1:3 בין הגדיל לבין הענף.