שאלה
שלום וברכה כבוד הרב!
יש מעט שאלות שלא הצלחתי לפתור ולהבין לגמרי כשקראתי את הפרשות האחרונות. המנהג שלי לקרוא עם התרגום ולכתוב שאלות במקומות שיש לי בעיה להבין, ובדר"כ רובן נפתרות בעיון במקומות אחרים... במקרים הבאים קצת התקשיתי ואשמח אם תוכל לעזור.
ראשית (עפ"י רמב"ן, ראיתי ולא הבנתי לגמרי) האם האור נברא במאמר יהיה אור ולא היה קודם לכן? הרי עפ"י הפירוש (באור החיים ראיתי) "בראשית ברא... את השמים ואת הארץ" כמו " בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם". בראשית בעצם היא הבריאה- האור נכלל בבריאה ראשונית זו?
האם האור הושלם בבריאתו והוא "וירא כי טוב"?
האם האור נפרד מהתוהו ובוהו ולכן קדם הערב ("ויהי ערב ויהי בוקר")?
אם לא- איך היה קיים אור מעורב בערב? בעצם יש בכך מעיין יום קצר כזה, והרב מעיר על כך שלא היה. האם נברא האור, העריב היום ובא חדש ושב האור? מהו הסדר בדיוק?
בנושא "יקוו המים מתחת רקיע השמים"- נקוו מים תחתונים ועליונים או שמא רק תחתונים? מהם מים שמעל לרקיע (חשבתי על עננים, יש בכך משהו?)
ביום השביעי לא נאמר "ויהי ערב ויהי בוקר". איך נברא ובא יום השביעי? מהי בכלל שביתה בהוויתו של הקדוש ברוך הוא?
בתודה רבה מראש!
יש לי המון שאלות שכתבתי ולא פתרתי עוד (יש לי חברותא אבל אנחנו לומדים על פי פירושים שונים ויחד עוסקים רק ברש"י, לכן בדברים מסויימים אין לי כל כך אל מי לפנות). לא כתבתי את כולן כדי שלא אטריח אותך יותר מדי, אבל אם אתה מוכן לענות על עוד- אפילו בשלבים, או רק להפנות אותי אל מקור שיוכל לסייע- זה יהיה מעולה.
שתזכה למצוות והמשך עשייה ברוכה!
תשובה
שלום!
א. להבנתי הרמב"ן מתכוון לומר שהאור נברא באמירת ה' "יהי אור", אלא שלא היה אותו האור כמו האור שבהמשך, או מפני שזה היה האור שרואים בו מסוף העולם ועד סופו וגנזו אח"כ הקב"ה לצדיקים לעתיד לבוא (ע"פ רש"י), או מפני שהאור הזה לא היה מסודר כמו האור שאנו מכירים היום, שהוא דרך השמש, הירח והכוכבים (שנבראו רק ביום רביעי). זו הסיבה שבניגוד לשאר מעשה בראשית לא נאמרה בבריאת האור "ויהי כן" - אלא "ויהי אור" - אור מסויים שהשתנה אח"כ.
אינני יודע את היחס שבין דברי הרמב"ן לדברי האוה"ח הקדוש.
ב. הפסוק מעיד "מתחת הרקיע", ולא "מעל הרקיע". פירושים שונים נאמרו במה הם המים שמעל לרקיע, כגון: גבישי קרח גדולים השטים בחלל או המים שבכוכבים אחרים. יתכן שהכוונה גם לשכבות באטמוספירה. העננים הם מתחת לרקיע.
ג. היום השביעי בא כסדר הטבע שברא הקב"ה, ששקעה השמש ובא הירח, כפי שציווה ה' ביום הרביעי.
ד. שביתה על פי פשוטו הוא שלא ברא ה' דבר חדש יותר.
כל טוב!