שאלה
1 האם אפשר לקבל על עצמי פוסק ראשוני (רמב"ם)? שאלתי את הרב שלי והוא אמר שראשונים לא מקיפים את כל הנושאים של ימינו... בכל מקרה חשבתי לעצמי כי אני רוצה לקבל עלי את הפסיקה של הרמב"ם ( אני תימני והרבה תימנים מקבלים את הפסיקה של הרמב"ם), ובסוגיות עכשוויות לקבל עלי את הרב רצאבי שממילא רוב פסיקותיו הולכים לשיטת הרמב"ם רק שהוא אחרון בן ימינו שנוגע בנושאים עכשווים.
2- שאלה נוספת לכבוד הרב: האם מתאים ללכת לבית קפה במוצ"ש שלפני יום הכיפורים כדי לשתות קפה עם האחיות?
3- שאלה נוספת לכבודו: אני לומד במכינה\ ישיבה. שנה א' הגיעו אלינו לפני שבועיים והם די לא בראש עדיין וזה פוגע לי בלימוד, שממילא התחלתי להתייחס אליו ברצינות רבה השנה ( אני שנה ב') לאחר שהייתי בבין הזמנים בבית וראיתי עד כמה אני זקוק לישיבה\ מכינה.
האם עדיף לי לעזוב את המכינה\ישיבה (המכינה\ישיבה די מצומצמת וכל תלמיד חשוב, ומשנה ב' ההשפעה גדולה עוד יותר) ולעבור למקום שאני אסתדר בו יותר מבחינה לימודית או שעדיף שאשאר להתמודד עם המצב?
4- שאלה אחרונה ביותר לכבוד הרב:
מצוות פרו ורבו- עונה. בדקתי ברמב"ם פרק ט"ו מהלכות איסורי ביאה ורשום שם שמצוות פרו ורבו היא בבן ובת, ויש שאומרים בבן בנו ובבת בתו, עם זאת דיברתי עם אחד מהרבנים אצלינו שהוא יועץ נישואין שהיה בהרבה סמינריונים. שאלתי אותו האם אפשר להשתמש בכדורים למניעת הריון אחרי קיום המצווה לשיטת הרמב"ם שיטת הטור ושיטת השולחן ערוך. מדבריו עולה כי זו שאלה שאפילו בסמנריונים שהוא הולך אליהם מתחמקים ממנה בלא לתת תשובה מפורשת! הבעיה שלי היא האם מותר להפסיק את מצוות פריה ורביה לאחר שקוימה ועם זאת להמשיך את מצוות עונה? הצדדים לבעיה הם שהיום אין תשובה מפורשת כמו שהרב שלי הסביר זאת אך מדברי הראשונים אפשר ללמוד על דבר זה! הרמב"ם מביא באותו פרק את עניין נשיאה אשה נוספת. הרמב"ם אומר כי מי שקיים מצוות פריה ורביה יכול לישא אשה עקרה אילונית וזקנה ובכל זאת לקיים מצוות עונה בלי בעיה! אסמכתא נוספת לדבר היא מהטור הלכות שז"ל ( כ"ב או כ"ג) שאומר את דברי הרמב"ם ואף נושא הכלים הבית חדש או הבית יוסף אחד משניהם אינני זוכר מי מביניהם אומר שאין בכך שפיכת זרע לבטלה כלל וכלל. אם כן הייתי רוצה לדעת האם מותר לקיים את מצוות פריה ורביה ולאחר מכן להשתמש בגלולות נגד הריון? אני מתאר לעצמי שכבוד הרב לא ית
תשובה
בס"ד
1. באופן עקרוני – עשה לך רב – הוא עשיית רב שיפסוק לנו בדברים שיש לנו בהם ספק אך יש לשים לב – שיתכן ויהיו מספר תחומים תורניים, שקשורים למספר רבנים, ואין צורך להיצמד לרב פוסק אחד בכל התחומים.
2. מספרים על ר' ישראל מסלנט זצ"ל – אבי תנועת המוסר, שירד מבית המדרש לביתו בערב ט' בתשרי וראה שני אברכים שצוחקים בבדיחות הדעת, עצר לידם ר' ישראל ואמר בקול מלא יראה "ערב יום כיפור יהודי יכול לחייך בו". כמובן שמדובר על אנשים אחרים בדור אחר ואף על פי כן כדאי לחשוב על מקומות הבילוי שלנו – גם לגבי הזמן בו אנו מעוניינים לבלות, ודי לחכימא . . . . !
3. אין אדם לומד תורה אלא במקום שליבו חפץ. אבל אם עזיבתך תגרום לחולשה של בית המדרש. כדאי להתאמץ ללמוד טוב ובחפץ גדול בבית המדרש של המכינה שנתנה לך כל כך הרבה. זה חלק ממה שאתה משיב להם.
4. מכיוון שמדובר בנושא מורכב אף רב לא נותן תשובה כללית ובודאי לא באינטרנט. אבל זו לא שאלה שמתחמקים ממנה כיון שכל רב עונה על שאלה זו פעמים רבות באופן אישי, לפעמים כמה פעמים בכל יום.
לכן מי שזו שאלה שנוגעת לו למעשה צריך להתייעץ עם רב פוסק, בכל מקרה לגופו שכן יש מספר גורמים שיכולים לשנות את הפסיקה, כמו מצב המשפחה, המרחק בין הלידות, דחיה לכמה זמן, אופן הדחיה ועוד, בקיצור יש להתייעץ עם פוסק. ובכל אופן לזכור שכל נשמה של יהודי שמגיעה לעולם היא אוצר – ואשרי שזוכה לה.
ברכה והצלחה.