כלי פיירקס

תשובה: שאלתך נוגעת בעצם לשלושה נושאים שונים בהלכה:

א. כשרות (דהיינו שימוש לבשר ולחלב).
ב. הכשרת (הגעלת) כלים.
ג. טבילת כלים.

שאלת האם דינו של פיירקס כזכוכית. כדי לדון בכך קודם כל צריך לציין שבכלי זכוכית עצמם יש מחלוקת קוטבית בין הפוסקים ויש בזה שלוש שיטות.
א.דינם כחרס שבולעים ואין אפשרות להגעילם. ב. דינם כמתכת שבולעים אך מותרים ע"י הגעלה.
ג.לא בולעים כלל, ומותרים גם ללא הגעלה. שלש הדעות הללו נזכרות בשו"ע או"ח סי' תנ"א סע' כ"ו ובמשנה ברורה ס"ק קנ"ג-ה ובשו"ע יור"ד ס" קל"ה סע' ח'

א. כשרות.

ספרדים הנוהגים עפ"י מרן בשו"ע - זכוכית לא בולעת טעם מכיון שהיא קשה וחלקה. לכן אפשר להשתמש למאכל בשר ולמאכלי חלב אפילו חמים בתנאי ששוטפים היטב בין זה לזה, והוא הדין לכלי פיירקס.

אשכנזים, וספרדים הנוהגים עפ"י הבן איש חי (ש"א פרשת צו סע' י"ד).
אסור להשתמש בהם למאכלי בשר ולמאכלי חלב וצריך מערכת כלים נפרדת לבשר ולחלב, והוא הדין לכלי פיירקס.

ב. הכשרת כלים.

ספרדים הנוהגים עפ"י מרן בשו"ע - אין צורך להגעיל אלא מספיק לשטוף היטב.

אשכנזים, וספרדים הנוהגים עפ"י הבן איש חי -

כלי זכוכית רגילים - 1. אם השתמשו בחם - א"א להכשיר.
2. אם השתמשו בצונן בלבד - אפשר להכשיר
ע"י מילוי ועירוי. דהיינו שימלאנו מים על כל
גדותיו וישהו בתוכו 24 שעות רצופות או
יותר, ואח"כ יערה ממנו את המים וימלאנו
מים אחרים שוב ל24- שעות ויעשה כך
שלושה ימים.

כלי פיירקס –(ארקופל, דורולקס) נחלקו פוסקי דורנו מה דינם:
מיעוט הפוסקים סוברים שדינם ככלי זכוכית שא"א להכשירם.
הרבה פוסקים סוברים שאפשר להכשירם ע"י הגעלה וחלק
מן הפוסקים המתירים מצריכים הגעלה שלוש פעמים.



ג. טבילת כלים.

לכל הדעות כלי פיירקס הם כמו כלי זכוכית הטעונים טבילה במקווה טהרה עם ברכה, וברכתו: "בא"י אמ"ה אקב"ו על טבילת כלים".