כלה לאחר החופה

ב"ה

שלומות,

כיסוי ראש, שהוא דין מדאורייתא, חל מרגע בו האישה נשואה לבעלה. המחלוקת היא מסביב לשאלה האם חדר היחוד מחייב כבר כיסוי ראש כיון שבעל והאישה שהו בחדר יחוד זמן הראוי לביאה.
הלכה למעשה, ברצוני להביא בפניך מה שכתב בעניין זה, חברי הרב שרלו שליט"א:
"לכאורה היה מקום לומר שהמחמירה תבוא עליה ברכה. ברם, לא רק שאין מדובר בחומרא, כי אם התנהגות זו פוגעת מאוד ומביאה לביקורת סמויה על ההורים ועל הציבור כולו. ישנו עיקרון בהלכה של "שלא להוציא לעז על ראשונים". לו היה מקום ללבוש כיסוי ראש כזה היא מקום גם להתעלם משיקול זה, כיוון שאין אנו חייבים לדאוג ללעזו של מי שאינו נוהג כדין על פי ההלכה. ברם, כיוון שלא נהגו כך הדבר נראה כהתנשאות, כפגיעה ועוד תוצאות שונות, ועל כן ראוי מאוד מאוד שלא לנהוג כך. הדבר נכון גם לגבי ההורים - לו זו הייתה ההלכה היינו מתעלמים מההורים לאור העיקרון של "איש אביו ואמו תיראו ואת שבתותי תשמורו". עתה שאין זה כך בוודאי ובוודאי שיש לקחת את זה בחשבון, ולא להוציא עליהם לעז.
המבקשת לחיות בצניעות בתחום כיסוי הראש תקבל על עצמה לנהוג לאחר החתונה כדת וכדין וללכת עם כיסוי ראש ראוי לאורך ימים ושנים, ובעזרת ד' תזכה גם לכל הברכות המופיעות בגמרא על מי שנהגה כך. "


לכן, אין נראה לי שנכון לילך כך.


בברכה,

שי