שאל את הרב

כיצד להחלץ ממלכודת היצר

הרב גלעד שטראוס הרב גלעד שטראוס 22/06/10 17:48 י בתמוז התשע

שאלה

שלום כבוד הרב!

ראשית עליי לספר לך את מה שקרה:

אני לומד בישיבה תיכונית. היום, אחד מימי החופש באתי לישיבה ללמוד עם כמה חבר'ה לשון לקראת הבגרות. לאחר מכן חזרתי הביתה באוטובוס "אגד". בדרך, עלו לאוטובוס כמה נשים חרדיות, וביניהם אישה חרדית שנראתה צעירה יחסית, עם תינוק בידה. טוב, הנסיעה נמשכת. אני מעיף מבט חטוף אחורה, ולתדהמתי אני רואה את האישה הצעירה, כך זה נראה, מושכת את חולצתה למעלה. אני לא מתאפק, מסדר את עצמי בתנוחה נוחה, וכך ראיתי איך היא מכסה לפתע את תינוקה בשמיכה. המשכתי להציץ, וראיתי לפתע שכאשר היא לא שמה לב, השמיכה ירדה לאט לאט. ולפתע ראיתי דבר שמעודיי לא ראיתי באמיתי. תסלח לי כבוד הרב אך אני אקרא לזה בשמו - - - אתה בטח מתאר לעצמך איך המשכתי להסתכל וראיתי עוד ועוד - - -

היא לא שמה לב למבטיי. אך לפתע היא סובבה את ראשה - - - היא כנראה קלטה אותי מציץ מהצד - - -

ומיד עברה למקום הפנימי בזוג המושבים שלה, תוך שהיא מכסה - - - היטב. יותר מכך לא ראיתי, אך המחשבה על מה שראיתי מעוררת אצלי מחשבות טמאות. כאשר ירדתי מהאוטובוס, הסתכלתי עליה שוב, והיא הסתכלה עליי, כמנסה לזכור את תווי פניי. המבט שלה היה ממש עוין.

ועכשיו לשאלותי:

1)ברור לי שחטאתי, אבל אני צריך לתת על כך את הדין?

2) איך מתגברים על היצר המשוגע שהתעורר בי ואינו נותן לי מנוח?

3)היא טעתה?

4)איך, להבא, אני יכול להתאפק ולא להציץ ולראות את מה שראיתי?

5) המצפון מציק לי מאוד, איך להשקיט אותו?

תודה רבה מראש!

תשובה

בס"ד
שלום רב,
אולי האשה היתה צריכה להזהר יותר אבל אם אתה 'מסדר את עצמך' כדי להציץ, ודאי כל האחריות עליך, לכן המצפון מציק לך, ובצדק.
עם זאת אתה צודק - היצר באמת משגע וקשה מאוד להתאפק ולא להציץ.
לשמחתך יש ביהדות דרך נוחה ובטוחה לנקות כל סוג כזה של נקיפות מצפון - לחזור בתשובה!
אתה צריך לעשות תשובה על המעשה שעשית.
התשובה לפי הרמב"ם כוללת הכרה בחטא, חרטה וקבלה לעתיד.
את החלק הראשון עשית - אתה מכיר בחטא.
אולי נראה לך שהחלק השני: חרטה, הוא פשוט וקל. אבל אם תתעמק בארוע יתברר לך שהחרטה הכנה והאמיתית היא כלל לא קלה. כפי שאתה מתאר – מאוד התרגשת מהארוע, לא יהיה לך קל להחליט שאתה באמת באמת מעדיף שזה לא היה קורה.
אתה נדרש למאמץ גדול מאוד כדי להחליט שאתה, בלב שלם, מתחרט על המעשה. זהו המאבק המלווה אותנו תמיד בין היצר הטוב ובין היצר הרע. בין החלק הארצי, חומרי בהמי שבנו, ובין החלק האלוקי, רוחני נשמתי שבנו.
החרטה היא הפתח לדרישה הקשה ביותר - הקבלה לעתיד.
להיות בטוח שדבר כזה יותר לא יקרה!
האם אתה מסוגל להתחייב על כך?

כדי לסייע לך בכך אעבור לשאלות הנוספות שלך שהם הגדולות באמת:
איך מתגברים על היצר? איך להבא לא אציץ?

התשובה כוללת ארבעה חלקים:
1. להכין את עצמך מראש. כמו שצבא מתכונן לקראת מלחמה – הוא מאמן את החיילים שלו למלחמה. כך אתה צריך להכין עצמך מראש.
כאשר אתה רגוע בבית, אולי עדיף כאשר אתה בבית המדרש. לזכור שנסיון כזה עלול לבוא. להגיד לעצמך עכשיו – כשהכל רגוע ושקט, כאשר אתה בבית אלקים, שאתה תאבק ביצר ולא תיפול.

2. אפשר שהמודעות שלך למחשבות הטמאות - לנפילה הרוחנית שדבר זה מביא, גם היא תהיה לעזרתך כדי להבין מה המחיר הגדול שאתה משלם על הכניעה ליצר. בפעם הבאה תעמיד לנגד היצר המפתה את גודל המחיר שאתה משלם על הכניעה לו.

3. להזהר בהצצות פחות קיצוניות – להשתדל לא להביט בכלל למקומות ולדברים שמגרים את היצר. זה נכון גם לגבי כרזות רחוב, תמונות בעיתון, ואפילו פרסומת באינטרנט. היום, עם לבוש הקיץ של הצעירות, הליכה שגרתית ברחוב חושפת את היצר למפולת של גירויים. צריך שמירת עינים עצומה כדי שלא להפגע.

4. אני ממליץ לך על הכלל שאני קורא לו "חוק מבט שני": לעיתים קורה שאנחנו לא יודעים שיש שם משהו לא צנוע, ובאופן תמים ראינו משהו – על זה נאמר "מנסתרות נקנו". אבל מיד לאחר המבט הראשון שהיה בשגגה, מעורר אותנו היצר למבט הנוסף – זהו המבט שהיצר מכוון אותנו אליו. כאן כבר מוטלת החובה להתנגד ליצר. אם יש מבט שני – זהו נצחון של היצר.

הכתיבה שלך מאוד אמיתית ותמימה (אני 'צנזרתי' מעט מטעמי צניעות) זוהי מידה טובה של אמיתיות ויושר. אתה מודע לחסרונות ולתקלות שלך. יש לך יכולת גבוהה להכיר בחטא. אני בטוח שעל בסיס איתן של האמיתיות שלך ישנו השורש של ההתחזקות השלמה כנגד היצר.
בהצלחה

כתבות נוספות