שאלה
הכרתי אדם, נשוי,עם ילד מקסים.
אדם זה אינו דתי אך הוא נשוי למישהי דתיה ובביתו מתנהל אורח חיים דתי( עד כמה שניתן).
הוא חובש כיפה אך אינו מניח תפילין,אינו לובש ציצית ואינו מברך או נוטל ידיים וכדו'...את הכיפה הוא לובש בגלל אישתו ובגללה מתנהל אורח חיים דתי.
שאלתי היא: האם לא עדיף שהוא ילך עם ציצית ולא יחבוש כיפה?
הרי הכיפה מסמלת שהוא דתי ובעצם הוא לא. ואילו הציצית מסמלת את גדולת הקב"ה ונועדה להזכיר שהוא מעלינו שנאמר "וזכרתם אותו"
האם כדאי שיפסיק לחבוש כיפה וילבש ציצית?
(ראוי לציין שאת שניהם הוא לא יסכים ללבוש!)
תודה רבה!
תשובה
שלום.
מבחינה הלכתית יש לבדוק לא רק מה כיפה ומה ציצית מסמלות, אלא איזו מביניהן מחייבת יותר.
לבישת ציצית היא מצוה מן התורה, בעוד הליכה בכיפה אינה אלא מנהג.
לכן לבישת ציצית צריכה לקדום לחבישת כיפה.
מצד שני, חבישת הכיפה היא דבר שהכל רואים, והיא מזהה את החובש עם הציבור הדתי. אולי יש לקחת בחשבון שעדיף שאבי המשפחה יחבוש כיפה ובזאת יתרגל לכך שהוא נראה דתי, מאשר שיקיים עוד מצוה, חשובה ככל שתהיה?
המקרה המתואר בשאלה מורכב. השאלה אינה רק מה עדיף מבחינת האבא, אלא מה עדיף מבחינת המשפחה. צריך למשל לקחת בחשבון גם את חינוך הילד. יתכן שעדיף שהילד יראה את אביו עם כיפה, מאשר שידע שהוא לובש ציצית.
ישראל