שאלה
בפרשת ויחי מעיר יוסף לאביו, כשראה שהניח את ימינו על ראש אפרים, "לא כן אבי" (בראשית מח,יח). האם מותר היה ליוסף לדבר כך אל אביו?
תשובה
א. ראה את אביו שעבר על דברי תורה לא יאמר לו עברת על דברי תורה, אלא יאמר לו: אבא, כתוב בתורה כך וכך? - כאילו הוא שואל ממנו, ולא כמזהירו, והוא יבין מעצמו ולא יתבייש (שו"ע יו"ד רמ יא). וכן אצל רבו, אם ראהו עובר על דברי תורה, אומר לו: למדתני רבינו כך וכך? (שו"ע יו"ד רמב כב).
ב. כך באשר לאיסור דאורייתא. כשמדובר באיסור דרבנן, והבן או התלמיד רואים שעומד לעבור איסור - הרי עדיין זהו ספק שמא לא יעבור איסור, ולכן לדעת הרמ"א לא יקשה על אביו או רבו אלא לאחר מעשה. לדעת הש"ך והגר"א, רשאי להקשות לפני המעשה.
ג. מסתבר שיוסף לא ניסה כלל לתקן את אביו - לא בדבר הלכה מדאורייתא ולא מדרבנן, אלא סבור היה שאביו, שעיניו כבדו מזוקן, טועה במציאות. דבר זה מותר להעיר, אם כי בנימוס ובטון הראויים.
ד. בהלכה שבשו"ע (רמ,יא) שנינו גם, שאם אומר אביו - וכן רבו - שמועה בטעות, לא יאמר לו: תני הכי! בכל זאת מסופר בגמ' (ר"ה יח:) שר' שמעון, תלמידו של ר' עקיבא, אמר: "ארבעה דברים היה ר"ע דורש, ואני אין דורש כמותו" - והלא תלמידו היה?! הרדב"ז פירש שהיה זה אחר מיתת ר' עקיבא; ולפי ברכי-יוסף (רמב,ג) בדברי אגדה - מותר.