שאלה
הרב צטט באחת מתשובותיו את הגמרא
"התלמוד הבבלי במסכת בבא בתרא דף קפ"ה מציין את העובדה שרוב בני האדם נכשלים בגזל, ומיעוט בעריות, והכל בלשון הרע. "
שאלתי היא
אם כולם נחשדים בלשון הרע, למה לא אסרו חכמים להפגש אחד עם השני? בדומה לאיסורים שאסרו בנושא עריות, שלכואה לפי הגמרא פחות מסוכן?
תשובה
בס"ד
ביטוי זה משמעותו שכולנו עלולים להכשל בזה . אין הכוונה שיש בזה הכרח. אלה שזה מאוד מצוי. ואפילו מי שלא נכשל בלשון הרע של ממש - הוא קרוב להכשל באבק לשון הרע.
ובענין עריות שים לב שלא אסרו חכמים ללכת ברחוב אע"פ שיש שם נשים. כל מה שאסרו הוא ללכת בחוף הים במקום שנשים רוחצות או מכבסות וכד'.
גם בדיבור אין ללכת למקום שבודאי יש שם לשון הרע, פאבים, טלויזיה, מושב לצים וכד'.